יום חמישי, 7 באוקטובר 2010

בס"ד

אלישבע נולדה ב"ה בלידה רגילה ובמשקל של 3.600 ק"ג. היא ינקה מייד ולכאורה הכל היה כשורה.

בביה"ח היא כבר פלטה, אך לא ראו בזה בעיה, חשבנו בתחילה שזה ממי השפיר שהיא בלעה בלידה. אך התופעה של הפליטות הגדולות (ממש שלוליות גדולות) המשיכו גם בבית. וחשבנו שאולי החלב שלי עשיר מדי, במיוחד שתמיד יש לי הרבה חלב וההנקות אצלי אורכות לא יותר מ10 דקות כל הנקה.

אלישבע היתה מקשתת את גבה ובוכה המון- ראינו עליה שהיא סובלת מכאבי בטן, חששנו שיש לה ריפלוקס, אך זו לא היתה הבעיה, הרופאים אמרו שזה נורמלי עד גיל 3 חודשים שיש כאבי בטן לתינוקות .לא ידענו מה לעשות.

אלישבע לא ישנה בקלות, לפעמים היה לוקח יותר משעה להרדים אותה וכמובן רק על הידיים, ואז לנסות בזהירות בלי שתתעורר להניח אותה במיתה לישון. נסינו לקשור לה בד על הבטן כדי להקל על כאביה. השכבנו אותה על הצד או על הבטן , לא היה שייך שתרדם על הגב. וכמובן שבעיקר לא ישנו וכל היום החזקנו אותה- התעייפנו מאוד לטפל בה ולא היה נעים ל אנשים אחרים להיות ליידה..

אלישבע עברה למטרנה צמחית מכיוון שאצלנו במשפחה יש רגישות למוצרי חלב [ חלב פרה מתאים לעגלים בלבד – נא לבדוק ''שוטי החלב'' מאת ד'' אריה אבני.-ד''ר פורר]. הפליטות הפחיתו במעט. אך רוב כאבי הבטן נשארו וכן הקושי להרדם.

אלישבע הייתה מצוננת תמיד, אפשר לומר שמאז שהיא נולדה האף שלה נזל. נגבנו לה את האף כל היום- עד כדי כך שאמרו בהלצה שכדאי לקשור לה על הצוואר גלילי נייר טואלט.

וכך המשיכה לגדול ולהתפתח – הפליטות עזבו אותה לאחר המטרנה, וכן קצת מכאבי הבטן. אך בעיקר היא המשיכה להיות "תינוקת קשה" עד גיל 10 חודשים.

בגיל שנה וחצי ראינו שאלישבע לא מתקדמת עם השפה שלה, פה ושם אומרת כמה מילים אך בהיגוי מוזר ולא ברור. הומלץ לנו לחכות עד גיל שנתיים ולראות אם עד אז היא תלמד לדבר ברור יותר ולהוסיף מילים לאוצר המילים שלה.

בהגיעה לגיל שנתיים עשינו לה בדיקת שמיעה הכוללת בדיקה של נוזלים באוזניים ואז נודע לנו שאלישבע סובלת מבעית שמיעה בינונית ויש לה נוזלים בשני האוזניים. המליצו לנו לעשות לה ניתוח כפתורים, אך לחכות חודשיים ולעשות בדיקת שמיעה חוזרת.

ואז הגענו אל ד"ר פורר שביצע ניתוק לשון לאחר טשטוש.

ידענו שניתוק הלשון יעזור, אך אנו מוכרחים לומר שהיינו מופתעים מאוד לראות את התוצאות המדהימות שהיו מיידיות כ"כ.

ניתוק הלשון היה בשעה 13.30. אלישבע נרדמה בנסיעה הביתה לאחר הטשטוש, אבל מייד כשחזרנו הביתה – באופן פלאי היא התחילה לדבר ולדבר ללא מעצור כאילו שהיא מנסה להשלים את כל הימים שבהם לא יכלה לדבר ולהביע את עצמה. גם הצינון השתפר במעט ובמקום לנגב לה את האף כל 10/15 דקות , התחלנו לנגב לה פעם פעמיים בשעה לפחות.

שינוי נוסף שראינו בהתנהגות של אלישבע היתה השמחה. וחוסר החשש מאנשים. אלישבע הייתה חששנית מאוד ולא אהבה סביבה חדשה ולא מוכרת.

לאחר חודשיים חזרנו שוב על בדיקת השמיעה והתוצאות המשיכו להדהים אותנו. מליקוי שמיעה בינוני אלישבע סבלה עכשיו מליקוי שמיעה מזערי עם קצת נוזלים באוזניים. עכשיו ידענו כבר מה אלינו לעשות – לצלצל אליך שוב. וכך עשינו צלצלנו אליך וייעצת לנו לבא ולראות האם כדאי לנתק שוב את הלשון.

ואכן מאחר שאלישבע סבלה עדיין גם מנזלת כרונית ובעיית הנוזלים לא נפטרה לגמרי, ניתקת לה את הלשון שוב. ושוב חזרו התסמינים. כמה שעות ספורות לאחר הניתוק אלישבע התחילה לדבר ללא שום הפסקה והפעם ההיגוי היה ברור עוד יותר. והשמחה והחיוך על פניה של אלישבע הוסיף להתגבר. והפלא הוא שהצינון שלה עבר מנזלת ירוקה לנזלת שקופה כבר בבוקר למחרת הניתוק, ולאחר יומיים עברנו לנגב את האף רק פעם עד פעמיים ביום במקום פעם עד פעמיים בשעה.

נ.ב.

אחר צהרים אחד בקשתי מבעלי לנגב את האף של בנינו, ואלישבע שמעה את הבקשה ואמרה בטבעיות ובשמחה: 'אלישבע לא צריכה לנגב את האף!'

case for all to see – a colleague's report

I just saw a patient i treated for both maxillary and lingual frenectomies:

8.5 month old infant

chief complaint: reflux and gas taking previcid and about to under go barium studies since no physicians could find source of problem.

clinical exam: class 4 maxillary frenum: thick and inserting into palatal area

lingual frenum mid attachment my class 3 LC class 2 either was significant limit of function

24 hours after treatment: only one episode of reflux

72 hours later office exam show things healing well and both reflux and gas issues totally gone according to parents

PS: : parents had canceled barium study to see if the surgery would work.........

אין תגובות: