Naveh's Story
I breastfed my oldest son for two years, with no problem. When Naveh was born – although he nursed without breaks, without pain or infections, and with flowing milk, he was not calm, he did not enjoy nursing and he cried a lot.
When he was three months old, I started pumping milk. Although after the previous birth, I was able to pump large amounts every day, for 7 months. This time the amounts were very small, and after pumping, I felt as if I had fasted for two days, and did not have a drop of liquid in my body. A month later, my milk ran out. Naveh did not like eating, it took him a long time to finish a bottle, and he also sucked in a strange way, so I bought another nipple that worked… until Naveh was 7 months old.
And then every time we tried giving Naveh a fruit or vegetable, he vomited.
The doctor said that Naveh simply does not like fruits and vegetables, and that I shouldn't force him. She also discovered that he weighed very little for his age, and did not gain any since he was five months old! Therefore, she recommended taking him to a pediatric outpatient clinic at a big Hospital, to find out why the child was "not thriving", and she even said that it was possible that Naveh is suffering from an emotional problem. The possibility of celiac (sensitivity to gluten) also came up. A week later, Naveh ran a high fever. An E.N.T. specialist diagnosed liquid in the ears and recommended administering antibiotics. We didn't give him anything, and that day the fever went down.
At the outpatient clinic I said that the baby's caretaker cuts off the tops of the bottle nipples, so that he can eat, and that all his bowel movements were hard, and accompanied by great pain, he had one every few days, and the feces were very dark in color, close to green. I asked the doctor if it was possible that the child is suffering from a short or tied tongue, and she didn't agree to even check it, and told me that when I returned in a week for blood tests, she would allow the hospital dietician to check his tongue(!). She decided the child suffered from sensitivity to milk, and that such children tend to starve themselves, and that he may also be sensitive to gluten and asked that I replace the Materna formula with Nutramigen, which can only be bought at a pharmacy with a doctor's prescription. I told her that I believed that he was hungry, and was trying to eat, but gave up very quickly.
I left the hospital very disappointed. I had a feeling that it was not about sensitivity but a physiological problem, but not one part of the body was examined. We changed the food. Naveh did not eat more, and after a week his weight even dropped a little. The doctor became very nervous and said that she didn't care if the child was sensitive to milk – at the moment, the important thing was that he gain weight, which is why she recommended that we go back to Materna.
Poor, confused Naveh, no longer wanted the Materna either, and we were in a serious problem, and at every meal we prepared a different formula.
Neighbors told me that they knew babies who had tongue-tie and similar problems, and they referred me to lactation consultant, Sarah Sternlieb, who determined that the tongue was tied and very short and gave me a scientific article by Dr. Furer, and stories of mothers.
When I read "Ido's Story", I recognized similar symptoms: very light sleep, heavy breathing, constant constipation, liquid in the ears, feeding while lying down etc. That night I could not fall asleep, I played back everything that I read, as well as Naveh's suffering, in my head and I was angry with myself for not realizing all of it sooner. The next day, we arrived at Dr. Furer's for a tongue and lip clipping.
Several days later, the head of the department at the Hosptial called and asked why we hadn't showed up. When I told her about the tongue-tie, she was scornful and said that its only effect was in speech, and even that, not always either, which is why doctors recommend not to clip at all. I offered to send her the article and she shouted that research doesn't interest her.
The head of the clinic was actually interested, as were the nurses.
5days after the neighbors sent me to a new path, Naveh ate a cracker for the first time. A day later -some ground fruit. Not large amounts yet, but we already begin to see a change…
יום שלישי, 2 בדצמבר 2008
יום חמישי, 27 בנובמבר 2008
Ido's Story
[Galit's letter is presented to the champions of breastfeeding, so that we fortify our understanding of the ramifications of our work on the life of the patients and their families over time. Please try to imagine what these children and their parents could have gone through in the coming years had we not been fortunate enough to help them. Dr. Furer]
Hello to all,
I would like to share my personal story with you, with the hope that maybe it will help someone and I'd be very happy if you circulate it among as many parents/doctors as possible or to whomever you see fit …
My Ido is fourteen months old.
On the day Ido was born the doctors called me and explained to me that my baby has a "tied tongue"..
I didn't really understand and asked them what it meant, and they explained to me that it might cause problems with breastfeeding and maybe problems with the sounds sh and s, which can easily be solved by a speech therapist.
I nursed Ido for five months. I then began giving him ground food, followed by solids. The child ate well and exhibited no special problems.
From the age of six months, Ido began losing weight, he nursed less, and at 7 months I had no milk left.
He began to breathe solely through his mouth (which was open most of the time) and his tongue stuck out.
Starting at seven months old, he began to constantly contract ear infections and to lose his appetite (which is normal for a sick child). At the recommendation of our physician, we gave him the Prevenar vaccine, which brought down the infections- but his appetite did not return, and he preferred drinking from a bottle, mostly milk, to eating solids…
The antibiotics that he took no longer had an effect on him and he had to be given stronger antibiotics through vaccines, and this hurt his liver and kidney functions, among other things, and greatly weakened him.
In the meantime, Ido continued losing weight (from the 75th percentile he went down to the 25th and then to 10th and then to 1). He was constantly sick, and too tired to eat, he received antibiotics…got well for a week.. ate (only ground food – the minute he hit a lump of anything, he would spit it out and wouldn't continue, and milk) and then it happened all over again. I couldn't feed him sitting down since his mouth was open (the more he grew – the worse it got), and if I fed him with a spoon, all the food spilled out, and I wasn't even able to insert a spoon because there was no room for it in his mouth, and so I had to feed him slightly lying down and with liquid food…
His immune system weakened – and he tended to catch all types of viruses my daughter brought in from kindergarten (he was with me at home). Every time he caught something, it would last for several days in which he would not eat anything, and the doctor explained to us that it takes him longer to recuperate because he is so weak…(on those days he was hardly awake, he slept hours upon hours, day and night)…It got to the stage that Ido was awake for two to three hours a day and even that, not always. On the days in which he did not sleep that much, he would whine and cry endlessly, and it was impossible to calm him down. He was agitated, not calm, very dependent, very skinny and his development also suffered as a result…
He underwent many blood tests that showed that he contracted CMV (Cytomegalovirus) and he was extremely weak, gaunt and pale (there were even moments when we feared we might lose the child… and we prayed to get through it).
The doctors were concerned that it might be celiac, they told me that he should undergo ear tube surgery… and on the way "it's advisable to remove the tonsils"… They sent me to sleep labs (where they weren't able to test everything and wanted us to come again), they checked for blood diseases etc.
One time, Ido contracted throat infection and we took him to the emergency room fearing dehydration. We were greeted very nicely at the emergency room, where concern was expressed over the fact that he had not gained any weight in four months and in the last month he had even lost weight.. (they were less concerned about the problem for which we came)… We were there for 5 days and they didn't come up with anything. A different professor came in every time and tried to guess the nature of the problem. They finally `decided' that the child has "eating problems" and referred us to a dietician, a speech therapist, follow up etc..
In the eating-disorder clinics they claimed that it was for psychological reasons that the child could not swallow…
At the same time we also began homeopathic treatment. The homeopath obviously said that there was no need for an ear tube surgery. He gave us some powder… and told us that we need to give him "richer" foods so that he would gain weight, but the child could not even swallow hot cereal.
And then, one day when I went to pick up my oldest daughter from kindergarten… one of the mothers who heard me talking about Ido's problems approached me and gently asked if I'd ever been told that he has tongue-tie… I told her that I had, but that the most that tongue-tie could cause was in nursing and there was no problem in that, and so I hadn't thought about it. She then told me that tongue-tie can cause many more problems and gave me Dr. Roee Furer's phone number in
(If interested in Dr. Furer's article go to http://roeefurer.blogspot.com)
I called him, and he already saw me that next day and tried to calm me down… what upset me was that everyone at the clinic were babies, several days to several weeks old… they still didn't care who held them…
The little ones came out crying and were immediately calmed after a few minutes of breastfeeding (mothers arrive after having been sent there by lactation consultants, who, apparently, are very familiar with this issue, while other physicians – including ENT specialists - are unfamiliar with it and do not accept it).
Ido had to be sedated because of his age, and he went in hysterical, only because the doctor took him from me. It ate at my heart that he had to go through this, at this age.
I must note that the clipping took exactly one minute. Afterwards, they called me in and the minute I picked up Ido, he calmed down.
As for today – merely two weeks after the clipping… the child is eating…for the first time he is able to eat food which is not ground up.. his tongue is no longer sticking out… his breathing has improved miraculously! (although it's not fully regular. So I will take him for a check up, in case he has to have some more clipped.. sometimes two cuts are required.)
The child is calm, he plays, he laughs and most importantly – he has already gained 300 grams... he no longer has a runny nose, which was an inseparable part of him…
I am telling this story in order to make people aware of this issue..
This year was extremely difficult for us…every week we saw all kinds of doctors who thought that I was just a hysterical, impatient mother. Only when he stopped gaining weight did they start taking me a little more seriously.
The doctors claim that despite everything, he will need a tonsillectomy since for an entire year he breathed through his mouth, which "agitated" his tonsils, and caused recurrent infections – Dr. Furer teaches that a free tongue scrubs the tonsils in every swallow, and the germs can no longer settle on them. He also told me, without examining me – only from hearing me talk, that I too have a tied tongue …and slowly I realized that I also had many problems with my ears when I was little, and I had an operation… and since the age of three, I'm a regular at dentists and, later on, at an orthodontist's…
Apparently, the tongue is an inseparable part of the ear-nose-throat medical profession, and it would have been only right, had at least one of the doctors I had seen, would have noticed! (I met at least 5 E.N.T. doctors!☺). The day after the clipping, I went into a forum for child surgery to find out more about the connection between tongue-tie and ENT problems, and this is the answer I received from a professor, whose name I'm withholding. Listen to this! "Tongue-tie has merely cosmetic significance, except for a possible interference with nursing, and this has not been proven fully, either. Beyond that, there is no connection between the partition in the tongue and other complaints and certainly not ear infections…"
It is unfortunate that tongue-tie is defined as a problem related only to breastfeeding, while it might cause additional and more severe problems. There are various levels of tongue-tie. It is important to remember that tongue-tie can cause a problem in nursing for one person, and none for the other, and there may be future speech problems, and maybe not. The same applies to the other issues I mentioned. The picture is complex and requires examination, but somehow, it is all tied together.
And another amazing story –
I have a daughter who is a bit older, she is two years old, and I was unable to nurse her and she tended to spit up a lot. I gave up after a month. In her case, no one said anything to me at the hospital. Today when she is two years old she hardly eats anything, except for puddings, cottage cheese and other cheeses, soups (only the liquid and not any vegetable)…Up to now I thought that it had something to do with being spoiled. And, later on, after talking to Ido's doctors, I began to think she had serious eating problems. This week – after Ido's miracle, I looked at her tongue – and discovered that it was also tied! (This phenomenon is hereditary, and usually when one child has it, the other may, as well), and I feel so guilty about my daughter not having eaten for several days and me thinking that she was being spoiled … She wakes up hungry at night very often, and the only thing she can eat is liquid yogurt..
Next week we'll go to get her tongue clipped as well. I'm scared to death, but know that it will help her eating, for a start, and in the future with other problems.
This came out a little long… (and I really did try to make it short and not go into details about all the agony we experienced in the course of the year)… If possible, pass this story on to as many people as possible – and if anyone has any questions, I'll be happy to answer them and share my experience.
And a gigantic thank you to Meital, Tahel's mother – who pointed me in the right direction…as far as I'm concerned, she saved my little one…
Pessach, 5768 Galit.
[Postscript – Ido returned to the clinic to have a second clipping. He was chewing a roll, smiling and active, without the congestion, redness, snorting and weakness which were apparent two weeks earlier. His sister also had her tongue clipped – and within two hours they `attacked' a crust of bread for their pleasure! One month after the treatment, Ido is eating schnitzel without help from a psychologist…his weight is gradually increasing. Dr. Furer
יום חמישי, 30 באוקטובר 2008
BS”D
[ last updated Sep. 1, 2008 ]
Subfunctional Tongue and Upper lip release in nursing babies
And the repercussions of neglect in children and adults
Death and life are in the power of the tongue” King Solomon"
A mother’s milk supplies a baby with most of what he needs for his development, as well as with natural and immunological protection, the building of his body’s systems and the security, intimacy and warmth that will sustain him throughout life. Breastfeeding is the most natural, simple, healthy, easy and inexpensive method of feeding a baby and maintaining his health. Keep in mind, as well, that that is how we were created…
For more than half a century, and due to understandable economic considerations, great efforts have been made by the wealthy manufacturers of infant formula (in the Western world) and cow’s milk (in weak countries) to do away with breastfeeding – by taking advantage of the inherent difficulty of the natural process versus the easy compromise (baby mortality in the world, a direct outcome, reaches 1,600,000 a year!) and sweeping the medical establishment to their way of thinking.
Evidence is mounting of infant formula being a major cause of juvenile diabetes, obesity in children and adults (clearly life-threatening conditions), life-long allergic sensitivity, chronic ulcerative colitis of varying degrees (usually subclinical, and which can actually be diagnosed and treated by alternative medicine), asthma etc, as well as being connected to an increase in baby mortality(!).
According to Dr. Bueno De Mesquita (a noted family physician and homeopath) – giving formula to babies constitutes the largest uncontrolled experiment ever conducted on human beings!
It is worth noting that expressed breast milk is not on par with genuine nutrition and protection, despite it being many times better than any formula! (the proofs of the importance of breastfeeding are many and unquestionable – see links).
Consequently, breastfeeding was relegated to the sidelines until, absurdly, organizations and information had to be established in order to reinstate knowledge and understanding that are thousands of years old. Recently, breastfeeding has recaptured center stage, and more mothers understand the importance of, and insist on providing their babies with, that which is natural, suitable and healthy. Today, these mothers and lactation consultants the world over are at the forefront of this maternal revolution.
A major obstacle in the path of a great many babies (about 20%!) to proper nursing is the subfunctional tongue ,most known as tongue-tie (ankyloglossia, 6%) or a short tongue. It has recently become apparent that a tight upper-lip frenulum is also a common phenomenon, combined with the first. In light of the abundant experience accumulated in the combined procedure, and the consequent dramatic improvement in breastfeeding, our clinic recommends performing a clipping of both simultaneously.
Treating nursing babies and getting to know their families has opened the way to the crucial discovery, so far unknown – the effects on a person’s entire life!
The tongue is a powerful tool – it drains the ears, nose and sinuses, it scrubs the palate and the tonsils in its movement, it shapes the skull-bones the palate the nostrils and the respiratory tract, and it is the main factor responsible for the activity of the digestive system and the quality of the digestive process.
A tied tongue is a tongue that is connected to the floor of the mouth by a thin membrane which restricts its movement. In distinct cases – known to some of the doctors, the membrane fuses the entire tongue up to the tip, or less, and in the case of a short tongue the floor of the mouth is too forward and it binds the tongue downward. Both cases limiting the tongues movement and abilities .
The babie's subfunctional tongue is incapable of sucking – it has a rolling, instead of a longitudinal, motion and it causes the nipple to chafe, bruise and crack. When the lip is tight – it does not extend forward to latch on to the nipple deeply enough, and the baby squashes it to the point of pain and spasm.
A baby’s recurring loss of latch on the nipple causes `clicking’, a chafing of the baby’s lips, leading to nursing blisters, anger and frequently giving up the effort to nurse, tiredness and falling asleep while nursing. Keep in mind that nursing is the baby’s aerobic exercise (heart lung endurance) and if it goes unrewarded, then the exertion is in vain! Nursing sessions may last an hour and more (instead of 10-20 effective minutes). Letting go of the breast often lets a lot of air to enter the baby’s stomach (“bubble nursing”), resulting in powerful and frequent spit-ups, gas, pain, frequent waking-up from hunger (!) and other reactions, up to malnutrition – either because the baby hasn’t sucked enough, or hasn’t accessed the hindmilk needed for her growth. Some babies have lost up to 1/3 of their weight and even rushed to the hospital in a state of malnutrition ,extreme dehydration,and kidney insufficiency - all life-threatening conditions.
Additional phenomena: Following a decrease in secretions – there is an increase of newborn jaundice to the extent of being exposed to ultra-violet light in the hospital for many days, and postponing circumcision – to those concerned ; frequent spit-up of milk through corners of the mouth or nostrils (reflux) due to limited, interrupted and backward swallowing motions; thrush on tongue and cheeks due to insufficient tongue activity (there is no mechanical removal by sucking); congestion in respiratory tract, nasal discharge and phlegm due to weak swallowing and insufficient draining.
A mother may experience pain in the nipples and breast, to the point of bruising, cracked nipples and breast spasms (whitening and sharp pain); low milk production, or alternately, extreme engorgement up to mastitis, thrush and even clogged milk ducts, lack of sleep for both parents (it is proven that the parents of a nursing baby enjoy an average addition of one-hour of sleep per night!), as well as: tension, frustration and disappointment in addition to the difficulties of recovering from childbirth – conditions which, in many cases, lead to a partial or full early weaning, and loss of the quality bonding between mother and baby, which may be manifested in the child’s physical and emotional health throughout his life! As an example, an up-to-date study shows a connection between non-nursing and hypertension at an older age! In other words, more breastfeeding - less disease and medication.
In an extensive study being carried out in our clinic over the past several years – testimonies are added with regard to the many phenomena experienced by adults - caused by the subfunctional tongue. These problems now necessitate greater awareness::
1. The tongue’s absence from the palate-- also the floor of the nose, causes insufficient development of the upper respiratory passages – for usually, the strong tongue muscle shapes and expands the thin bone while the baby is still a fetus (muscles building bone!), thus opening up the nostrils and determining for life the volume of the nasal breathing. The s.f.tongue is detached from the palate, and has very poor, or non-existent, contact with it- leaving the palate narrow and high –blocking respiratory passages! The constricted nostrils bring about breathing problems ,eating and sleep disorders in all ages. These cases will eventually referred to adenoid (polyp) removal, in order to open the airways as much as possible.
In most cases, from the day a young baby’s tongue is clipped, the process of palatal expansion will have occurred within a few weeks on its own. Until the age of approximately 13, it is possible to perform an expansion for a child using an orthodontic device (retainer) for six months to a year. There is yet no such option for adults.
2. A breastfeeding baby with respiratory difficulty risks inhaling milk into the lungs (aspiration), a condition which might cause choking or a congestion of liquid in the lung. In any case, such a condition creates great tension surrounding the nursing.
In addition, inadequate closure of the windpipe due to weak swallowing may cause the penetration of liquid and chronic bronchitis throughout childhood, as well as a dangerous disposition to pneumonia,allergies, and, again, the use of antibiotics and steroids.
3. Weak and limited swallowing does not drain liquid from the ears (the Eustachian tube is located above the back part of the tongue), causing frequent ear infections,'flooding' of the ears,loss of hearing to various extents - to the point of inserting “tubes” (which has recently been claimed to be an unnecessary surgery),and administration of lots of antibiotics
In severe cases, complications escalated to the point of ruined eardrums and mastoidectomy (removal of infected bone behind the ear) as a result of repeated infections. Research we did in our clinic clearly showed that such a baby’s siblings, uncles, aunts and cousins also suffered from repeated ear infections.
4. The limited tongue does not perform efficient scraping of the tonsils and very often these babies will contract chronic throat infections; they will be carriers of streptococci, which endangers the heart valves, and are the distinct clients of tonsillectomy.
5. Non-drainage of the sinuses (due to narrow respiratory passages and poor swallowing) can cause recurrent or chronic congestion of the nose and sinuses, copious and even inflamed nasal discharge, breathing difficulties, interrupted sleep, and even an atrophy of facial bone development due to the high viscosity of the sinus contents. Obviously, it might also necessitate risking needless antibiotic treatments (there are no medications that are free of short- or long-term effects.)
6. Blocked upper respiratory airways – whether due to structure or to a congestion of mucous and phlegm – result in open-mouth breathing, a drying up of saliva, a major decrease in the mouth’s ability to clean itself, fast-advancing carries and expensive and redundant life-long treatment (research available regarding the connection between poor oral hygiene and tongue-tie).
7. Wanting to pronounce words properly (though lisping may occur anyway ) forces people with tongue-tie to jut out their lower jaw in order to properly articulate labial and dental letters (d tl'n, z s'sh)- thereby making irreversible changes in this jaw, which is stabilized in the early stages of adolescence. A tight upper labial frenulum may cause gapping in the front upper teeth. The steady pressure of the tongue causes the lower teeth to fan outward .A constriction of the palate leads to crowded front teeth. Various combinations of these problems may appear– and require an extensive orthodontics.
8. A tied tongue may be highly sensitive to touch, with a strong gag-reflex in reaction to nursing (!), to the touch of a hand or a foreign body (such as a toothbrush…) and might lead to eating difficulties (sometimes very extreme)- mainly refusal of grainy foods and preferation of soft or fluid.
9. Partial chewing of food causes it to be swallowed too early – when it is not yet sufficiently processed and then it rots instead of being digested – causing toxicity instead of nutrition, and consequently, pain and disturbances in the digestive tract, constipation, diarrhea and gas, up to hormonal and metabolic disorders in extreme cases and emotional problems based on these conditions, as well as sleep problems and problems with skin, blood vessels ,varicose-veins, hemorrhoids, etc. etc. (This is greatly elaborated on in conventional medicine, alternative medicine and psychology. Note an interesting fact: the Chinese diagnose digestive and full-body problems by studying the tongue !)
More and more cases in the clinic prove the efficiency of clipping, for eating and digestion problems in infancy, childhood and for adults: A 3-year-old boy with chronic constipation and accompanying pain – The problem was solved four days after the tongue was clipped. A two-month-old baby with one bowel movement a week (“that’s normal,” they were told at the baby care clinic, “the milk is absorbed in the organs”) – had gone to two bowel movements a day two days after clipping. A baby who weighed less than his birth weight (“liver problems” said the doctors…), children who don’t eat `hard’ foods ,grownups that go only once every two days or more, etc
10. Speech disorders- trouble articulating the letters z, sh, r, ts, d, t, l, n, delay in the beginning of speech, stuttering , and also tongue-tied parents reported emotional difficulty in speech during their childhood, and trouble talking before people at present too;
At one case we performed clipping on the father of a baby that claimed that as a professional singer, he was limited by th his tongue-tie .
11. Severe sleep disturbances – at an older age, also partially due to the changes blocking the respiratory system, may advance from heavy snoring to apnea (loss of breath during sleep). It is also becoming apparent that a lack of contact between tongue and palate is cause for light and nervous sleep, and from there to chronic fatigue. After a tongue release of another father, for reasons of digestion disorder –he reported a deepening of his sleep and great improvement in the his awaking and daily alertness patterns. Similar success was since then achieved in many cases.
Top lactation consultant, Katherine Watson-Jenna (U.S.A.), reports that a senior teacher, about 40 years old, who heard about a clipping performed on her friend’s baby, and intuitively associated her great tiredness at the end of her work day (ongoing talking) to her tied tongue, had her tongue clipped. She solved her fatigue problem forever.
Dr. Brian Palmer, of the U.S., has been dealing with the issue for many years and he may be the first and most thorough in understanding the repercussions for adults. He has even raised the question of a possible connection between this condition and SIDS in babies – one of the many questions examined in our clinic at present ( a visit at his net site is more than recommended ). We are also checking the possible connection to back-aches ,varicose-veins, and thyroid among many other phenomena (mostly led by Chinese medicine ) .
Dr. Ruth A. Lawrence, in her book 'Breastfeeding: A Guide for the Medical Profession', offers indications: a tongue that is fused close to the alveolar ridge and is sticking out; when the baby cries – the tongue tip stays anchored behind; a tongue that is heart-shaped or is indented; a tongue that is difficult to stretch; and a short (less than one centimeter long) and inflexible frenulum. A Canadian article had collected more than eight different essesment tools and did not manage to find any that will serve.
According to Alison Kay Hazelbaker (MA, IBCLC, CST) in her book 'The Assessment Tool for the Lingual Frenulum Function', the diagnosis of tongue-tie must be made: "primarily on function and secondly on appearance".
This is certainly the indication we now embrace. But as we see it, both above-mentioned approaches are lacking in perspective. They focus on the short-term!
We perform regular questioning of the baby’s parents in order to deepen our understanding of the range of phenomena described. According to the database – we find a distinct familial and genetic connection. In the baby’s family there will, almost always, be a first- or second-degree relative who has more than two of the accompanying problems. We are convinced that without observing the shape of the palate, teeth, tongue and skull of the parents and siblings, without studying their medical history, and without understanding what is in store for the baby in the future, given the family profile, and providing the complete treatment it needs – until the full release of the tongue and upper lip, an orthodontic palatal expansion during childhood, repairing and practicing speech, breathing and eating, and maintaining coordination with the practicing doctors (to the degree that we will indeed be fortunate to have physicians interested in learning the issue) – the existing approaches are superficial and yield bitter results. Thus, we recommend – distributing this article among the families who come to us, in order to inform them of the possibility of repair and of the possible repercussions if the matter is neglected.
The generation-long battle against breastfeeding resulted in a situation, in which a nursing mother seeking relief from her pain at a pediatrician’s will often be advised to stop nursing even if tongue-tie is diagnosed. A pediatric surgeon will recommend waiting a year (and who will wait then to nurse?…) and then operating under full anesthesia (!!!!); a baby care clinic nurse will offer similar advice if she wasn’t trained. Only in few cases, so far, will the mother be referred to a lactation consultant and from there to a frenotomy. All that, despite the change in medicine in the United States, Britain and Canada. Every few days, mothers with older babies (3-9 months, and older) arrive at our clinic and complain that the medical system had led them away them from solution.
It is important to perform the clipping at the early breastfeeding stage: at two days to two weeks, so as not to miss the time at which the milk-production is being regulated, and also because the speed and ease of recovery are at their peak the younger the baby is, although the procedure can easily be performed without anesthesia or any other preparation – in less than 30 seconds – up to the age of a year .The procedure is simple, almost risk-free. When required, it is performed at all ages – using mild sedation for children, and merely local anesthesia for adults, without any stitches or pain. The thin membrane or underlying skin is carefully snipped, usually with hardly any bleeding.
Tongue-tie is usually accompanied by a parallel condition of a tied-upper-lip, characterized by 'nursing-blister's on the it; so in most cases -a double clipping is performed, top and bottom (there is no need to repeat a top lip clipping).
The baby experiences pain for a very short time and immediately forgets (the problem is more with the parents’ pain…). After a short inspection of the bleeding, he is immediately given over to the mother to nurse, since the mother’s milk is the best medicine and comfort. Usually, there is no need for continued treatment or an additional examination. In rare cases of restlessness, usually in babies over a month old, one can calm the baby using light painkillers .
Lesions in the oral cavity appear whitish-yellowish in the course of healing – so there is no concern of the site being infected. These sores should not be touched, cleaned or removed in any way; if the baby’s temperature is normal and steady – there is no infectious process taking place, and none is expected. Only in the rare case of a rise in temperature the infant must be taken immediately to the nearest hospital. Joyfully – this warning has so far been useless.
In the vast majority of cases, the mother immediately reports an improvement or a change in the latching and nursing. Usually within three nursing episodes to one week, the full improvement has been reached. The younger the baby is, the sooner the incorrect nursing pattern can be corrected. In cases in which the breast was wounded or in pain – the healing will be gradual, and the time needed by the mother for recovery, should be accepted with understanding.
When there is insufficient improvement or change, or when there is an improvement and then a regression, and even in the case of a change for the worse – these are encouraging signs (!) that prove the possibility of adjustment between mother and baby. In these cases, a repeat procedure is performed on the tongue, approximately two weeks after the first one. For a while after the clipping and until new nursing patterns are established, there is a possibility of increased milk spit-up, as well as a slow change in the rate of the milk production. In these and similar cases, the help of lactation consultants is recommended for continuous advice, under the Dr's supervision.
In the vast majority of such cases, the problem is finally resolved at this point. In few cases, a third treatment is needed – these require special coordination with the doctor and they are rare.
Dr. Roee Furer D.M.D Dental Surgeon
02-6236319 , 0547-424400 : 4 hama'alot st. ,Jerusalem
Some information for medical personnel: at a standard appointment we saw milk coming out of the baby’s nose – upon examination we discovered that the baby has no palate! (an undiagnosed cleft palate) – for your attention
Important note: literature on tongue-tie and its connection to nursing– but there is an absence of information regarding most of the results discussed above. At present, this information is at the stage of formal research, and is being proven and examined at real-time at our clinic.
Recommended breastfeeding sites:
www.drjaygordon.com www.lllisrael.org.il www.merkaz-hanaka.com
www.linok.net www.askdrsears.com www.kellymom.com
Ido’s tongue - tapuz forum
Brian Palmer DDS (older people with tongue-tie – an important slide presentation)
F.D.A. websites
Dr. Jack Newman, BreastfeedingOnline.com – articles, films and websites
British and Canadian health ministries in above-mentioned links
Keywords
Tongue-tie breastfeeding, lingual-frenulum, nipple pain, frenectomy, ankyloglossia
[ last updated Sep. 1, 2008 ]
Subfunctional Tongue and Upper lip release in nursing babies
And the repercussions of neglect in children and adults
Death and life are in the power of the tongue” King Solomon"
A mother’s milk supplies a baby with most of what he needs for his development, as well as with natural and immunological protection, the building of his body’s systems and the security, intimacy and warmth that will sustain him throughout life. Breastfeeding is the most natural, simple, healthy, easy and inexpensive method of feeding a baby and maintaining his health. Keep in mind, as well, that that is how we were created…
For more than half a century, and due to understandable economic considerations, great efforts have been made by the wealthy manufacturers of infant formula (in the Western world) and cow’s milk (in weak countries) to do away with breastfeeding – by taking advantage of the inherent difficulty of the natural process versus the easy compromise (baby mortality in the world, a direct outcome, reaches 1,600,000 a year!) and sweeping the medical establishment to their way of thinking.
Evidence is mounting of infant formula being a major cause of juvenile diabetes, obesity in children and adults (clearly life-threatening conditions), life-long allergic sensitivity, chronic ulcerative colitis of varying degrees (usually subclinical, and which can actually be diagnosed and treated by alternative medicine), asthma etc, as well as being connected to an increase in baby mortality(!).
According to Dr. Bueno De Mesquita (a noted family physician and homeopath) – giving formula to babies constitutes the largest uncontrolled experiment ever conducted on human beings!
It is worth noting that expressed breast milk is not on par with genuine nutrition and protection, despite it being many times better than any formula! (the proofs of the importance of breastfeeding are many and unquestionable – see links).
Consequently, breastfeeding was relegated to the sidelines until, absurdly, organizations and information had to be established in order to reinstate knowledge and understanding that are thousands of years old. Recently, breastfeeding has recaptured center stage, and more mothers understand the importance of, and insist on providing their babies with, that which is natural, suitable and healthy. Today, these mothers and lactation consultants the world over are at the forefront of this maternal revolution.
A major obstacle in the path of a great many babies (about 20%!) to proper nursing is the subfunctional tongue ,most known as tongue-tie (ankyloglossia, 6%) or a short tongue. It has recently become apparent that a tight upper-lip frenulum is also a common phenomenon, combined with the first. In light of the abundant experience accumulated in the combined procedure, and the consequent dramatic improvement in breastfeeding, our clinic recommends performing a clipping of both simultaneously.
Treating nursing babies and getting to know their families has opened the way to the crucial discovery, so far unknown – the effects on a person’s entire life!
The tongue is a powerful tool – it drains the ears, nose and sinuses, it scrubs the palate and the tonsils in its movement, it shapes the skull-bones the palate the nostrils and the respiratory tract, and it is the main factor responsible for the activity of the digestive system and the quality of the digestive process.
A tied tongue is a tongue that is connected to the floor of the mouth by a thin membrane which restricts its movement. In distinct cases – known to some of the doctors, the membrane fuses the entire tongue up to the tip, or less, and in the case of a short tongue the floor of the mouth is too forward and it binds the tongue downward. Both cases limiting the tongues movement and abilities .
The babie's subfunctional tongue is incapable of sucking – it has a rolling, instead of a longitudinal, motion and it causes the nipple to chafe, bruise and crack. When the lip is tight – it does not extend forward to latch on to the nipple deeply enough, and the baby squashes it to the point of pain and spasm.
A baby’s recurring loss of latch on the nipple causes `clicking’, a chafing of the baby’s lips, leading to nursing blisters, anger and frequently giving up the effort to nurse, tiredness and falling asleep while nursing. Keep in mind that nursing is the baby’s aerobic exercise (heart lung endurance) and if it goes unrewarded, then the exertion is in vain! Nursing sessions may last an hour and more (instead of 10-20 effective minutes). Letting go of the breast often lets a lot of air to enter the baby’s stomach (“bubble nursing”), resulting in powerful and frequent spit-ups, gas, pain, frequent waking-up from hunger (!) and other reactions, up to malnutrition – either because the baby hasn’t sucked enough, or hasn’t accessed the hindmilk needed for her growth. Some babies have lost up to 1/3 of their weight and even rushed to the hospital in a state of malnutrition ,extreme dehydration,and kidney insufficiency - all life-threatening conditions.
Additional phenomena: Following a decrease in secretions – there is an increase of newborn jaundice to the extent of being exposed to ultra-violet light in the hospital for many days, and postponing circumcision – to those concerned ; frequent spit-up of milk through corners of the mouth or nostrils (reflux) due to limited, interrupted and backward swallowing motions; thrush on tongue and cheeks due to insufficient tongue activity (there is no mechanical removal by sucking); congestion in respiratory tract, nasal discharge and phlegm due to weak swallowing and insufficient draining.
A mother may experience pain in the nipples and breast, to the point of bruising, cracked nipples and breast spasms (whitening and sharp pain); low milk production, or alternately, extreme engorgement up to mastitis, thrush and even clogged milk ducts, lack of sleep for both parents (it is proven that the parents of a nursing baby enjoy an average addition of one-hour of sleep per night!), as well as: tension, frustration and disappointment in addition to the difficulties of recovering from childbirth – conditions which, in many cases, lead to a partial or full early weaning, and loss of the quality bonding between mother and baby, which may be manifested in the child’s physical and emotional health throughout his life! As an example, an up-to-date study shows a connection between non-nursing and hypertension at an older age! In other words, more breastfeeding - less disease and medication.
In an extensive study being carried out in our clinic over the past several years – testimonies are added with regard to the many phenomena experienced by adults - caused by the subfunctional tongue. These problems now necessitate greater awareness::
1. The tongue’s absence from the palate-- also the floor of the nose, causes insufficient development of the upper respiratory passages – for usually, the strong tongue muscle shapes and expands the thin bone while the baby is still a fetus (muscles building bone!), thus opening up the nostrils and determining for life the volume of the nasal breathing. The s.f.tongue is detached from the palate, and has very poor, or non-existent, contact with it- leaving the palate narrow and high –blocking respiratory passages! The constricted nostrils bring about breathing problems ,eating and sleep disorders in all ages. These cases will eventually referred to adenoid (polyp) removal, in order to open the airways as much as possible.
In most cases, from the day a young baby’s tongue is clipped, the process of palatal expansion will have occurred within a few weeks on its own. Until the age of approximately 13, it is possible to perform an expansion for a child using an orthodontic device (retainer) for six months to a year. There is yet no such option for adults.
2. A breastfeeding baby with respiratory difficulty risks inhaling milk into the lungs (aspiration), a condition which might cause choking or a congestion of liquid in the lung. In any case, such a condition creates great tension surrounding the nursing.
In addition, inadequate closure of the windpipe due to weak swallowing may cause the penetration of liquid and chronic bronchitis throughout childhood, as well as a dangerous disposition to pneumonia,allergies, and, again, the use of antibiotics and steroids.
3. Weak and limited swallowing does not drain liquid from the ears (the Eustachian tube is located above the back part of the tongue), causing frequent ear infections,'flooding' of the ears,loss of hearing to various extents - to the point of inserting “tubes” (which has recently been claimed to be an unnecessary surgery),and administration of lots of antibiotics
In severe cases, complications escalated to the point of ruined eardrums and mastoidectomy (removal of infected bone behind the ear) as a result of repeated infections. Research we did in our clinic clearly showed that such a baby’s siblings, uncles, aunts and cousins also suffered from repeated ear infections.
4. The limited tongue does not perform efficient scraping of the tonsils and very often these babies will contract chronic throat infections; they will be carriers of streptococci, which endangers the heart valves, and are the distinct clients of tonsillectomy.
5. Non-drainage of the sinuses (due to narrow respiratory passages and poor swallowing) can cause recurrent or chronic congestion of the nose and sinuses, copious and even inflamed nasal discharge, breathing difficulties, interrupted sleep, and even an atrophy of facial bone development due to the high viscosity of the sinus contents. Obviously, it might also necessitate risking needless antibiotic treatments (there are no medications that are free of short- or long-term effects.)
6. Blocked upper respiratory airways – whether due to structure or to a congestion of mucous and phlegm – result in open-mouth breathing, a drying up of saliva, a major decrease in the mouth’s ability to clean itself, fast-advancing carries and expensive and redundant life-long treatment (research available regarding the connection between poor oral hygiene and tongue-tie).
7. Wanting to pronounce words properly (though lisping may occur anyway ) forces people with tongue-tie to jut out their lower jaw in order to properly articulate labial and dental letters (d tl'n, z s'sh)- thereby making irreversible changes in this jaw, which is stabilized in the early stages of adolescence. A tight upper labial frenulum may cause gapping in the front upper teeth. The steady pressure of the tongue causes the lower teeth to fan outward .A constriction of the palate leads to crowded front teeth. Various combinations of these problems may appear– and require an extensive orthodontics.
8. A tied tongue may be highly sensitive to touch, with a strong gag-reflex in reaction to nursing (!), to the touch of a hand or a foreign body (such as a toothbrush…) and might lead to eating difficulties (sometimes very extreme)- mainly refusal of grainy foods and preferation of soft or fluid.
9. Partial chewing of food causes it to be swallowed too early – when it is not yet sufficiently processed and then it rots instead of being digested – causing toxicity instead of nutrition, and consequently, pain and disturbances in the digestive tract, constipation, diarrhea and gas, up to hormonal and metabolic disorders in extreme cases and emotional problems based on these conditions, as well as sleep problems and problems with skin, blood vessels ,varicose-veins, hemorrhoids, etc. etc. (This is greatly elaborated on in conventional medicine, alternative medicine and psychology. Note an interesting fact: the Chinese diagnose digestive and full-body problems by studying the tongue !)
More and more cases in the clinic prove the efficiency of clipping, for eating and digestion problems in infancy, childhood and for adults: A 3-year-old boy with chronic constipation and accompanying pain – The problem was solved four days after the tongue was clipped. A two-month-old baby with one bowel movement a week (“that’s normal,” they were told at the baby care clinic, “the milk is absorbed in the organs”) – had gone to two bowel movements a day two days after clipping. A baby who weighed less than his birth weight (“liver problems” said the doctors…), children who don’t eat `hard’ foods ,grownups that go only once every two days or more, etc
10. Speech disorders- trouble articulating the letters z, sh, r, ts, d, t, l, n, delay in the beginning of speech, stuttering , and also tongue-tied parents reported emotional difficulty in speech during their childhood, and trouble talking before people at present too;
At one case we performed clipping on the father of a baby that claimed that as a professional singer, he was limited by th his tongue-tie .
11. Severe sleep disturbances – at an older age, also partially due to the changes blocking the respiratory system, may advance from heavy snoring to apnea (loss of breath during sleep). It is also becoming apparent that a lack of contact between tongue and palate is cause for light and nervous sleep, and from there to chronic fatigue. After a tongue release of another father, for reasons of digestion disorder –he reported a deepening of his sleep and great improvement in the his awaking and daily alertness patterns. Similar success was since then achieved in many cases.
Top lactation consultant, Katherine Watson-Jenna (U.S.A.), reports that a senior teacher, about 40 years old, who heard about a clipping performed on her friend’s baby, and intuitively associated her great tiredness at the end of her work day (ongoing talking) to her tied tongue, had her tongue clipped. She solved her fatigue problem forever.
Dr. Brian Palmer, of the U.S., has been dealing with the issue for many years and he may be the first and most thorough in understanding the repercussions for adults. He has even raised the question of a possible connection between this condition and SIDS in babies – one of the many questions examined in our clinic at present ( a visit at his net site is more than recommended ). We are also checking the possible connection to back-aches ,varicose-veins, and thyroid among many other phenomena (mostly led by Chinese medicine ) .
Dr. Ruth A. Lawrence, in her book 'Breastfeeding: A Guide for the Medical Profession', offers indications: a tongue that is fused close to the alveolar ridge and is sticking out; when the baby cries – the tongue tip stays anchored behind; a tongue that is heart-shaped or is indented; a tongue that is difficult to stretch; and a short (less than one centimeter long) and inflexible frenulum. A Canadian article had collected more than eight different essesment tools and did not manage to find any that will serve.
According to Alison Kay Hazelbaker (MA, IBCLC, CST) in her book 'The Assessment Tool for the Lingual Frenulum Function', the diagnosis of tongue-tie must be made: "primarily on function and secondly on appearance".
This is certainly the indication we now embrace. But as we see it, both above-mentioned approaches are lacking in perspective. They focus on the short-term!
We perform regular questioning of the baby’s parents in order to deepen our understanding of the range of phenomena described. According to the database – we find a distinct familial and genetic connection. In the baby’s family there will, almost always, be a first- or second-degree relative who has more than two of the accompanying problems. We are convinced that without observing the shape of the palate, teeth, tongue and skull of the parents and siblings, without studying their medical history, and without understanding what is in store for the baby in the future, given the family profile, and providing the complete treatment it needs – until the full release of the tongue and upper lip, an orthodontic palatal expansion during childhood, repairing and practicing speech, breathing and eating, and maintaining coordination with the practicing doctors (to the degree that we will indeed be fortunate to have physicians interested in learning the issue) – the existing approaches are superficial and yield bitter results. Thus, we recommend – distributing this article among the families who come to us, in order to inform them of the possibility of repair and of the possible repercussions if the matter is neglected.
The generation-long battle against breastfeeding resulted in a situation, in which a nursing mother seeking relief from her pain at a pediatrician’s will often be advised to stop nursing even if tongue-tie is diagnosed. A pediatric surgeon will recommend waiting a year (and who will wait then to nurse?…) and then operating under full anesthesia (!!!!); a baby care clinic nurse will offer similar advice if she wasn’t trained. Only in few cases, so far, will the mother be referred to a lactation consultant and from there to a frenotomy. All that, despite the change in medicine in the United States, Britain and Canada. Every few days, mothers with older babies (3-9 months, and older) arrive at our clinic and complain that the medical system had led them away them from solution.
It is important to perform the clipping at the early breastfeeding stage: at two days to two weeks, so as not to miss the time at which the milk-production is being regulated, and also because the speed and ease of recovery are at their peak the younger the baby is, although the procedure can easily be performed without anesthesia or any other preparation – in less than 30 seconds – up to the age of a year .The procedure is simple, almost risk-free. When required, it is performed at all ages – using mild sedation for children, and merely local anesthesia for adults, without any stitches or pain. The thin membrane or underlying skin is carefully snipped, usually with hardly any bleeding.
Tongue-tie is usually accompanied by a parallel condition of a tied-upper-lip, characterized by 'nursing-blister's on the it; so in most cases -a double clipping is performed, top and bottom (there is no need to repeat a top lip clipping).
The baby experiences pain for a very short time and immediately forgets (the problem is more with the parents’ pain…). After a short inspection of the bleeding, he is immediately given over to the mother to nurse, since the mother’s milk is the best medicine and comfort. Usually, there is no need for continued treatment or an additional examination. In rare cases of restlessness, usually in babies over a month old, one can calm the baby using light painkillers .
Lesions in the oral cavity appear whitish-yellowish in the course of healing – so there is no concern of the site being infected. These sores should not be touched, cleaned or removed in any way; if the baby’s temperature is normal and steady – there is no infectious process taking place, and none is expected. Only in the rare case of a rise in temperature the infant must be taken immediately to the nearest hospital. Joyfully – this warning has so far been useless.
In the vast majority of cases, the mother immediately reports an improvement or a change in the latching and nursing. Usually within three nursing episodes to one week, the full improvement has been reached. The younger the baby is, the sooner the incorrect nursing pattern can be corrected. In cases in which the breast was wounded or in pain – the healing will be gradual, and the time needed by the mother for recovery, should be accepted with understanding.
When there is insufficient improvement or change, or when there is an improvement and then a regression, and even in the case of a change for the worse – these are encouraging signs (!) that prove the possibility of adjustment between mother and baby. In these cases, a repeat procedure is performed on the tongue, approximately two weeks after the first one. For a while after the clipping and until new nursing patterns are established, there is a possibility of increased milk spit-up, as well as a slow change in the rate of the milk production. In these and similar cases, the help of lactation consultants is recommended for continuous advice, under the Dr's supervision.
In the vast majority of such cases, the problem is finally resolved at this point. In few cases, a third treatment is needed – these require special coordination with the doctor and they are rare.
Dr. Roee Furer D.M.D Dental Surgeon
02-6236319 , 0547-424400 : 4 hama'alot st. ,Jerusalem
Some information for medical personnel: at a standard appointment we saw milk coming out of the baby’s nose – upon examination we discovered that the baby has no palate! (an undiagnosed cleft palate) – for your attention
Important note: literature on tongue-tie and its connection to nursing– but there is an absence of information regarding most of the results discussed above. At present, this information is at the stage of formal research, and is being proven and examined at real-time at our clinic.
Recommended breastfeeding sites:
www.drjaygordon.com www.lllisrael.org.il www.merkaz-hanaka.com
www.linok.net www.askdrsears.com www.kellymom.com
Ido’s tongue - tapuz forum
Brian Palmer DDS (older people with tongue-tie – an important slide presentation)
F.D.A. websites
Dr. Jack Newman, BreastfeedingOnline.com – articles, films and websites
British and Canadian health ministries in above-mentioned links
Keywords
Tongue-tie breastfeeding, lingual-frenulum, nipple pain, frenectomy, ankyloglossia
בס"ד עדכון אחרון 01.08.2008
התרת לשון תת-תפקודית אצל תינוקות והשלכות ההזנחה בילדים ובוגרים
'חיים ומוות ביד הלשון ' -שלמה המלך
התינוק מקבל מחלב אמו את עיקר גדילתו והגנתו הטבעית והחיסונית ,את בניית מערכות גופו ואת הביטחון, הקרבה והחום שיסעדו אותו משך כל חייו. ההנקה היא האמצעי הטבעי הפשוט הבריא הקל והזול ביותר להאכיל תינוק ולשמור על בריאותו , ויש לזכור שכך גם נבראנו
משך יותר ממחצית המאה נעשו מאמצים ניכרים של גופים עתירי-הממון המייצרים תחליפי-חלב-אם (בעולם המערבי) וחלב-פרה ( במדינות נחשלות ) לבטל את ההנקה -מסיבות כלכליות מובנות, תוך ניצול הקושי שבתהליך אל מול הויתור הקל, (תמותת תינוקות בעולם הנובעת באופן ישיר מכך מגיעה ל 1,600,000 בשנה!) ותוך סחיפת הממסד הרפואי אל עמדתם.
מתרבות ההוכחות על היותם של תחליפי-חלב-אם גורמי מפתח לסכרת- נעורים, השמנת-יתר בילדים ומבוגרים ( מצבים מסכני חיים בעליל ! ), רגישות-אלרגית לכל החיים, דלקות-מעי כרוניות בדרגות שונות ( לרוב תת-קליניות שהינן ברות אבחנה וטיפול ברפואה משלימה דווקא ), אסטמה ועוד ועוד, וכן הגדלת תמותת תינוקות [!] .
לדברי ד'ר בואנו-דה-מסקיטה (רופא משפחה והומיאופט חשוב ) -"מתן תחליפי חלב אם לתינוקות הוא הניסוי הבלתי מבוקר הגדול ביותר שנעשה אי פעם בבני אדם" !
יש לציין שגם חלב-אם-שאוב אינו ברמת הזנה והגנה מקוריות, למרות היותו עדיף מאה-מונים על כל תחליף! ( ההוכחות לחשיבות ההנקה רבות מאד ונטולות ספק -ראה קישורים )
כך נדחקה ההנקה לקרן-זוית עד שנוצר מצב אבסורדי המחייב הקמת ארגונים והסברה על מנת לייסד מחדש ידע והבנה בני אלפי שנים. לאחרונה שבה ההנקה אל קידמת –הבמה, ויותר אמהות מבינות ומתעקשות לתת את הטבעי הנכון והבריא לתינוקם. אמהות אלו ומדריכות ההנקה בכל העולם מהוות היום את חזית המהפכה האימהית הזו.
מכשלה עיקרית בדרכם של חלק גדול מאד מהתינוקות (כ- 20%!) אל היניקה התקינה היא לשון תת-תפקודית הנקראת גם 'קשורה' ( 6% Tongue-tie, Ankiloglossia) או קצרה. לאחרונה מתברר שגם השפה העליונה הקשורה הנה תופעה נפוצה בשילוב עם הראשונה ,ובדרך כלל מומלץ במרפאתנו לבצע את ניתוקן בד בבד לאור הנסיון הרב שנצבר בביצוע המשולב ,ובשיפור הדרסטי המושג בהנקה – בעקבותיו .
הטיפול ביונקים וההיכרות עם משפחותיהם פתחו את הצוהר החיוני אל תחום שעד היום היה בלתי ידוע— ההשפעות על כל חייו של האדם !
הלשון היא כלי רב עוצמה –היא מנקזת את האוזניים, את האף ואת הסינוסים , מקרצפת את החך והשקדים ואת עצמה בתנועתה,מנקה את חלל הפה, מעצבת את עצמות הגולגולת ודרכי הנשימה, והאחראית הראשית להפעלת מערכת העיכול ולאיכות תהליך העיכול.
לשון קשורה היא כזו שקרום דק מחבר אותה אל ריצפת הפה ומגביל את תנועתה . במקרים המובהקים- המוכרים לחלק מן הרופאים, הקרום קושר את כל הלשון עד הקצה, או פחות, ובמקרים של לשון- קצרה רצפת-הפה קדומנית מדי ומרתקת את הלשון מטה.
א . בינקות ב . בבגרות ג . שפה עליונה קשורה
בתינוק - הלשון התת-תפקודית אינה מסוגלת לתנועת יניקה - תנועתה מתגלגלת במקום אורכית, וגורמת לשפשוף הפטמה ,פציעתה וסידוקה . כאשר השפה קשורה - היא אינה נפשטת קדימה על מנת לתפוס את הפטמה בעומק הדרוש, והתינוק מועך אותה עד כאב ועווית.
איבוד חוזר של האחיזה בפטמה (Latch) גורם ל 'קליקים', לשפשוף שפתי התינוק עד יבלות בשפתיים (nursing blisters ) , לכעסנות ולויתור תכוף על הניסיון לינוק , לעייפות והרדמות תוך כדי יניקה -יש לזכור שהיניקה היא ההתעמלות האירובית של התינוק (סיבולת לב –ריאה) ואם אין שכרה בצידה הרי הוא מתאמץ לחינם! - ומשך ההנקה מתארך עד כדי שעה ויותר ( במקום 10-20 דקות יעילות ). עזיבת השד לעיתים קרובות גורמת לכניסת אויר גדולה לבטן התינוק ( יניקת-קצף! ) ומתוך כך לפליטות חזקות ותכופות ,לגזים, כאבים , התעוררות תכופה מרעב (!) וסיבות נוספות, ועד תת-תזונה - אם משום שלא ינק די, ואם משום שאינו יונק את החלב העמוק-המזין הדרוש לגדילתו. תינוקות רבים ירדו לפעמים עד שליש ממשקלם ואף הובהלו לבית החולים במצב של תת-תזונה והתייבשות קיצונית ( סכנת חיים ! ) .
בעקבות ירידה בהפרשות- תתכן צהבת יילוד מוגברת עד דחיית-ברית-מילה וחשיפה לאור אולטרה סגול בבית החולים ימים מרובים . פליטה תכופה של חלב דרך זוויות הפה או הנחיריים ((reflux, בגלל תנועות בליעה מוגבלות ,מופרעות ומהופכות ; פטרת בלשון ובלחיים בגלל תת-פעילות של הלשון ( אין הסרה מכאנית ע"י היניקה ) ; גודש בדרכי הנשימה, נזלת וליחה בגלל בליעה חלשה ואי-ניקוז מספיק.
אצל האם עלולים להופיע כאב בפטמות ובשד, עד פציעה, סידוק-הפטמות ועוויתות-שד (הלבנה וכאב-חד ); תפוקת-חלב נמוכה, או לחילופין גודש-קיצוני עד דלקת בשד, פטרת,ואפילו סתימת צינורות ההנקה, חוסר-שינה לשני ההורים ( מוכח שיש יתרון ממוצע של כשעת שינה יותר ללילה להורי תינוק יונק ! ), וכן : מתח, תסכול, ואכזבה הנוספים על קשיי ההחלמה מן הלידה והמביאים במקרים רבים לגמילה מוקדמת חלקית או מלאה, ואובדן הקשר האיכותי בין האם והתינוק שעלול להתבטא בבריאותו הפיזית והנפשית לאורך כל חייו ! למשל: מחקר עדכני מראה קשר בין אי-יניקה ויתר-לחץ-דם בגיל מבוגר! או במילים אחרות יותר הנקה - פחות מחלות ותרופות . בתחקיר מקיף המתבצע במרפאתנו כבר מספר שנים -נוספות עדויות לתופעות רבות העלולות להיגרם בשל הלשון-הקשורה אצל חלק מהתינוקות בבגרותם ,ובעיות אלו מחייבות עירנות יתרה מעתה :
א. חוסר נוכחות הלשון בחך העליון שהוא גם רצפת-האף גורם לתת-התפתחות של דרכי הנשימה העליונות –שכן, במקרה הרגיל, שריר הלשון החזק מעצב ומרחיב את העצם הדקה עוד בהיות התינוק עובר (שריר בונה עצם ! ) ,וכך פותח את הנחיריים וקובע לכל החיים את נפח נשימת האף. הלשון הקשורה-לעומת זאת- מופרדת מן החך רוב הזמן ,וגם בבליעה מגעה בחך חלש ביותר או שאינו קיים. חיכו של התינוק זה צר וגבוה –על חשבון חלל האף! הצירות הנחיריים גורמת לבעיות נשימה והפרעות אכילה ושינה בתינוק ובמבוגר. תינוקות אלו יהוו בגיל מאוחר אחוז ניכר מן הנשלחים לניתוחי הסרת פוליפים כדי להשיג כל הניתן בפתיחת דרכי הנשימה החסומות .
מיום ביצוע ניתוק הלשון אצל תינוק צעיר יחול תהליך הרחבת החך תוך שבועות ספורים מעצמו - ברוב המקרים. אצל ילד עד גיל 13 בערך ניתן לבצע הרחבה בעזרת מכשיר אורתודונטי (פלטה) במשך כחצי-שנה עד שנה, ואצל מבוגר אין אפשרות כזו כלל .
ב. תינוק היונק מתוך קושי נשימתי נושם תוך-כדי-יניקה ,ומסתכן בשאיפת חלב לריאות (אספירציה), מצב היכול לגרום חנק או גודש-נוזלים בריאה, ומכל מקום – יוצר מתח רב סביב ההנקה.
כמו כן -אי-סגירה מספקת של שוער-הקנה בגלל בליעה חלשה עלול לגרום לחדירת נוזלים ולמצב של דלקת-כרונית בדרכי הנשימה העליונות (bronchitis ( משך כל הילדות ולנטייה מסוכנת לדלקות-ריאה , לאלרגייות- ומכאן לסטרואידים ולאנטיביוטיקה.
ג. הבליעה החלשה והמוגבלת אינה מאפשרת ניקוז נוזלים מן האוזניים ( תעלת ניקוז האזן -Eustechian canal נמצאת מעל החלק האחורי של הלשון ) - ומכאן לדלקות אוזניים תכופות, מתן אנטיביוטיקה מרובה , ועד ניתוח "כפתורים" ( שלאחרונה נטען כתהליך מיותר בפני עצמו.)
במקרים חמורים הגיעו סיבוכים עד הרס עור-התוף וכריתת עצם-השמע בגלל דלקות חוזרות. בתחקירים במרפאתנו ניכרת בצורה ברורה נוכחות דלקות אוזניים תכופות גם אצל אחי התינוק , דודיו, ובני דודיו.
ד. הלשון אינה מפעילה קרצוף יעיל על גבי השקדים ולעיתים קרובות מאד יהיו תינוקות אלה לוקים בדלקות-גרון הכרוניות, נשאי-חיידק הstrep.- המסכן את מסתמי-הלב, והצרכנים המובהקים של ניתוחי הסרת-השקדים.
ה. חוסר ניקוז הסינוסים באף (דרכי נשימה צרות ובליעה-חלשה ) יכול לגרום לגודש-חוזר או כרוני של האף והסינוסים, לנזלת מרובה ואף דלקתית; לקשיי נשימה , לשינה מופרעת ,ולעיכוב גדילה של עצמות-הפנים בגלל הצמיגיות הגבוהה של תכולת הסינוס, וכמובן לסיכון של טיפולים אנטיביוטיים מיותרים. ( אין תרופות ללא תופעות לוואי –בטווח הקצר והארוך ) .
ו. דרכי הנשימה העליונות החסומות – אם מבחינה מבנית או בגלל גודש נזלת וליחה - גורמות לנשימה בפה פתוח, ייבוש הרוק, ירידה גדולה ביכולת הניקוי-העצמי של הפה עששת שיניים דוהרת וטיפולים יקרים ומיותרים לכל החיים. (בנמצא מחקרים הדנים בקשר היגיינת-פה ירודה ולשון-קשורה )
ז. לחץ הלשון הקבוע גורם לפרישת השיניים התחתונות בצורת מניפה כלפי חוץ,ליצירת מהצורך לבטא את המילים באופן תקין מחייב בעלי לשון קשורה להוציא החוצה את הלסת התחתונה על מנת לבטא כשורה אותיות שפתיות ושיניות (בומ"ף ,זסשר"צ ) עד כדי שינויי גדילה בלתי הפיכים בלסת זו המתקבעת בשלבים הראשונים של גיל ההתבגרות ( בליטת הלסת התחתונה כלפי חוץ )– מצבים המחייבים תכנית יישור מקיפה ובעקבותיה קיבוע השיניים לעיתים לכל החיים .
הפרנולום (מחיצת השפה ) הקשור העליון עלול לגרום לריווח קדמי בשיניים העליונות- במקרים כאלה יישור שיניים בלבד לא יוכל להספיק לפתרון הבעיה, לעולם נצטרך לחזור ולנתח את הפרנולום הקשור ( או גם במקרה זה לקשור את השיניים מבפנים לתמיד ).
היצרות החך גורמת לצפיפות שיניים קדמית , ולשילובים שונים של בעיות אלה.
ח. ללשון קשורה יש רגישות גבוהה למגע,מצב הגורם לרפלקס-הקאה-חזק כתגובה להנקה (!) ,למגע יד או גוף זר ( מברשת-שיניים למשל..) ויקשה על ההנקה, על אכילה בהמשך [העדפת אוכל נוזלי ורך וסירוב למזון קשה או גרגירי ],על ניקוי-הפה ועל טיפולים. ההשלכות רבות , והמשכיל יבין.
ט . הלעיסה החלקית של המזון , ההפרשה הנמוכה של נוזל הרוק ,והירידה הדרסטית בתנועה הפריסטלטית במעי - גורמות לבליעת מזון לא מעובד ,אשר נרקב במקום להתעכל – יוצר רעילות במקום הזנה ,ואז - עצירות שלשולים וגאזים ,ועד הפרעות הורמונאליות ומטבוליות במקרים חריפים, ולבעיות נפשיות על רקעים אלה ,בעיות שינה [!], וכן לבעיות עור ופרקים וכלי דם ועוד ועוד ... (הרחבה גדולה נמצאת ברפואה הרגילה, והמשלימה ובפסיכולוגיה- נציין פרט מעניין שאבחון בעיות העיכול והגוף כולו- נעשה ע"י הסינים בהסתכלות בלשון ).
מתרבים המקרים במרפאה המוכיחים את יעילות הניתוק בבעיות עיכול ואכילה בכל הגילאים:
ילד בן 3 עם עצירות כרונית והכאבים הנלווים-הבעיה נפתרה ארבעה ימים לאחר ניתוק לשון.
תינוק בן חדשיים עם יציאה אחת בשבוע ['נספג באיברים' אמרו טיפת-חלב]-יומיים אחרי ניתוק עבר לשתי יציאות ביום ,וכאבי הבטן והעצבנות [ מה זה קשור...] -חלפו. תינוק שירד ממשקל הלידה [ 'בעיות בכבד' אמרו הרופאים...), ילדים שלא אוכלים 'קשה', מבוגרים עם עצירות כרונית של יומיים עד עשרה ימים וכו'.
י. הפרעות-דיבור הן היחידות שהרפואה הרגילה חוששת מהן . ואכן יש לעיתים קרובות קושי מובהק בהגיית האותיות זשר"צ דטלנ"ת ולפעמים גיכ"ק. לפעמים איחור גדול בהתחלת הדיבור ועוד.
הורים בעלי לשון קשורה , דיווחו על קשיים נפשיים בדיבור בילדותם, ועל קושי לדבר בפני אנשים גם עתה;
במקרה מעניין אחד ביצענו לאביו של אחד הילודים ניתוח של ניתוק לשון מיד לאחר בדיקת בנו, משום שלטענתו- במקצועו כזמר הוא מוגבל בשירתו ע"י מצב לשונו. בניתוק לשון שבוצע באב אחר מסיבות של הפרעות עיכול -דיווח האב על העמקת השינה ושינוי מפליג לטובה בדפוסי היקיצה והעירנות .תוצאה דומה הושגה במספר גדל של מבוגרים.
י"א. הפרעות שינה קשות- בגיל מבוגר יותר בגלל השינויים החוסמים במערכת הנשימה ,עלולות להגיע ממצב של נחירה קשה עד מצב של הפסקת-נשימה בשינה ( Apnea ) במקרים חמורים. . כן מתברר שהעדר מגע בין הלשון והחך גורם לשינה קלה ועצבנית.. גם בעיות עיכול גורמות הפרעות שינה –וראה לעיל.ומכאן לעייפות כרונית.
נתקבל דיווח ממדריכת ההנקה הבכירה קת'רין ווטסון-ג'נה (ארה''ב), אודות מורה ותיקה ,בת כ-40,ששמעה על הניתוק שבוצע אצל תינוקה של חברתה ,ומתוך פרץ של אינטואיציה קישרה בין עייפותה המרובה בסוף יום עבודתה [דיבור מתמשך] ללשונה הקשורה, ניתקה, ופתרה את בעיית העייפות לתמיד !
ד'ר בריאן פלמר מארה"ב המצוי בנושא שנים רבות, והוא אולי הראשון והיסודי ביותר בהבנת ההשלכות במבוגרים , אף העלה את השאלה אם יש קשר בין מצב זה למוות בעריסה בתינוקות– שאלה אחת מרבות הנבדקות בימים אילו במרפאתנו. מומלץ מאד לבקר באתר שלו !
לטענת אליסון קיי הייזלבייקר (MA, IBCLC, CST) בספרה - Function Assessment Tool for Lingual Frenulum The -"אבחון לשון צריך להיעשות ראשית על סמך תפקודה, ושנית על סמך המראה."
ד"ר רות לורנס, בספרה Profession Breastfeeding: A Guide for the Medical מציעה סימני-זיהוי: כאשר הלשון מחוברת קרוב לגשר האלבאולרי. (- alveolar ridge רכס השיניים), וכשמשורבבת החוצה,או כשהתינוק בוכה- הקצה נשאר מעוגן מאחוריו, או שנראית בצורת לב או מחורצת חריצים,כשקשה למתוח אותה, וכשהפרנולום קצר (פחות מסנטימטר אחד) ולא גמיש.
לפי תחקירים שוטפים של הורי התינוק , ועל פי מסד הנתונים - מוצאים קשר משפחתי ותורשתי מובהק – במשפחת התינוק, כמעט תמיד, ימצא קרוב מדרגה ראשונה או שניה ולו אחת מן הבעיות הנלוות. .אנו משוכנעים שללא הסתכלות על צורת החך ,השיניים, הלשון והגולגולת של ההורים והאחים, ועל ההיסטוריה הרפואית שלהם וללא הבנת הצפוי לתינוק בעתיד לפי הפרופיל המשפחתי,ומתן הטיפול השלם הדרוש לו –עד שחרור מלא של הלשון והשפה העליונה, הרחבת חך אורתודונטית בגיל הילדות ,תיקון ותרגול הדיבור הנשימה והאכילה, ותיאום עם הרופאים המטפלים [במידה ונזכה לכאלה שירצו להשתלם בנושא ] - לוקות הגישות הקיימות בשטחיות שתוצאותיה מרות. לכן המלצתנו – להפיץ מאמר זה במשפחות הפונים אלינו להודיעם על האפשרות לתיקון, ועל ההשלכות האפשריות במקרה הזנחה.
המאבק בהנקה משך שנות דור והשכחה- הביאו למצב עגום שכאשר אם מניקה מחפשת מוצא מייסוריה אצל רופא-ילדים הוא ימליץ לרוב להפסיק הנקה גם אם יאבחן לשון קשורה , מנתח-ילדים ימליץ לחכות שנה (ומי ימתין להנקה אז ?...) ולנתח בהרדמה מלאה (!!!) ;אחות "טיפת-חלב" תספק עצות דומות אם לא הודרכה . ורק במקרים מעטים ,בינתיים, תופנה האם ליועצת-הנקה וממנה לניתוק פרנולום . כל זאת למרות המגמה המשתנה ברפואה בארה"ב בבריטניה ובקנדה . מידי מספר ימים מגיעות למרפאתנו אמהות חובקות תינוקות גדולים ( 9-3 חודשים ויותר ) ומתלוננות על כך שהמערכת הרפואית הרחיקה אותן מפתרון הבעיה, עד שיועצות ההנקה הפנו אותן לטיפול המתאים.
חשוב להקפיד על ביצוע הניתוק בשלב היניקה המוקדם: בגיל יומיים עד שבועיים, כדי לא לפספס את זמן איזון-תפוקת-החלב,וכן משום שמהירות הריפוי וקלותו הן בשיאן ככל שהתינוק צעיר יותר, על אף שניתן בקלות לבצע את הטיפול ללא הרדמה או הכנה אחרת -תוך פחות מ-30 שניות- גם עד גיל שנה . ( במקרים נדרשים ניתן לבצע גם בגיל מבוגר יותר – בילדים בטשטוש-סדציה וגאז צחוק, ובמבוגרים בהרדמה מקומית בלבד )
ניתוק הלשון-הקשורה ( CLIPPING) הוא תהליך קצרצר, פשוט, וכמעט ללא סיבוכים או סיכונים ,המבוצע במרפאה הפרטית ללא צורך בשום הרדמה ! -ואשר בוצע בצורה דומה משך מאות שנים בידי המיילדות בשעת הלידה ,כנלמד מעדויותיהן של מילדות ותיקות ומעדויות רופאים מן המאה ה-16 .
הקרום הדקיק נחתך בזהירות במספריים, ובדרך כלל ללא דימום כמעט, והלשון חופשית –וללא טיפול נוסף.
במצב של לשון קצרה -כשאין פרנום ל ניתוק –מתבצע חתך תת-עורי קטן ((sub-mucosal המסייע להאריך את הלשון באופן ניכר.
כמעט ללא יוצא מן הכלל –מלווה הלשון הקשורה במצב מקביל של שפה עליונה קשורה, מצב המתאפיין אצל התינוק ב'יבלות-הנקה' על השפה העליונה ; זו הסיבה שברוב המקרים המגיעים למרפאתנו מתבצע ניתוק כפול, עליון ותחתון בפעם אחת. ( על ניתוק עליון אין צורך לחזור.)
התינוק חווה כאב לזמן קצר מאד ושוכח מיד ( הבעיה היא יותר הכאב של ההורים...) . לאחר בקרת –דימום -קצרה, הוא מופנה מידית להנקה משום שחלב האם מהווה התרופה והנחמה הטובה ביותר. בדרך כלל אין צורך בטיפול המשכי או בדיקה נוספת. במקרים נדירים של חוסר שקט , בעיקר בגילאים מעל חצי שנה , ניתן להרגיע באמצעות משכך כאבים קל ( אקמולי וכו ).
יש להניח למקום להירפא ללא בדיקה. פצעים בחלל הפה נראים לבנים-צהבהבים בזמן הריפוי - ולכן אין לחשוש שהמקום הזדהם , אין לגעת בהם ,לנקותם, או להסירם בשום אופן ;אם חום הילוד רגיל ויציב- אין תהליך דלקתי,ואף לא צפוי כזה. רק במצב הנדיר של עליית-חום יש להזעיק את הפעוט לבית החולים הקרוב, ומיד.
ברוב המכריע של המקרים האם מדווחת מיד על שיפור או שינוי באחיזה וביניקה, ובדרך כלל תוך 3 יניקות ועד שבוע כבר מושג השיפור המלא. ככל שהתינוק צעיר יותר ניתן לתקן את הרגל- היניקה-השגוי מהר יותר. במקרים בהם היתה פציעה או כאבים בשד - אלו יתרפאו לאיטם ויש לקבל בהבנה את הזמן הדרוש להחלמת האם.
כאשר חל שיפור או שינוי בלתי מספיק או כשחל שיפור ואח"כ נסיגה, וגם במצב של שינוי לרעה -אלו סימנים מעודדים ( ! ( המעידים על האפשרות להתאמה בין האם לתינוק – ובמקרים אלו מתבצע במרפאה תהליך חוזר בלשון לאחר כשבועיים מן הפעם הראשונה . תתכן פליטת חלב מוגברת משך זמן מה לאחר הניתוק עד בניית הרגלים חדשים של יניקה, ושינוי איטי של קצב יצירת החלב. במקרים כאלה ודומיהם כדאי מאד לפנות לעזרת מדריכות ההנקה לקבלת יעוץ שוטף שילווה את השינויים.
ברוב המוחלט של יונקים אלו נפתרת הבעיה סופית בשלב זה . במקרים ספורים יש צורך בטיפול שלישי– אלו מחייבים תיאום מיוחד עם הרופא והם נדירים.
ד'ר רועי פורר D.M.D.
רופא שיניים ומנתח בחלל-הפה
0547-424400
02-6236319
.רח' המעלות 4 . ירושלים
פיסת מידע לסגל רפואי: בביקור שיגרתי ראינו נזילת חלב מאף התינוק -בבדיקה גילינו שלתינוק אין חך עליון! ( cleft palate חיך שסוע שלא אובחן ) . לתשומת לב.
הערה חשובה : יש מעט ספרות רפואית אודות לשון קשורה , לשון קצרה ושפה קשורה והקשר שלהן להנקה - אך מידע רלוונטי לגבי רוב התולדות לעיל חסר,ונמצא כרגע בשלב מחקר פורמאלי ,ומוכח ונבדק בזמן-אמת במרפאתנו .
(רשימת בעיות אפשריות ( לא שלימה ) : העדרות לשון מן החך = ריצפת האף
'חיים ומוות ביד הלשון ' -שלמה המלך
התינוק מקבל מחלב אמו את עיקר גדילתו והגנתו הטבעית והחיסונית ,את בניית מערכות גופו ואת הביטחון, הקרבה והחום שיסעדו אותו משך כל חייו. ההנקה היא האמצעי הטבעי הפשוט הבריא הקל והזול ביותר להאכיל תינוק ולשמור על בריאותו , ויש לזכור שכך גם נבראנו
משך יותר ממחצית המאה נעשו מאמצים ניכרים של גופים עתירי-הממון המייצרים תחליפי-חלב-אם (בעולם המערבי) וחלב-פרה ( במדינות נחשלות ) לבטל את ההנקה -מסיבות כלכליות מובנות, תוך ניצול הקושי שבתהליך אל מול הויתור הקל, (תמותת תינוקות בעולם הנובעת באופן ישיר מכך מגיעה ל 1,600,000 בשנה!) ותוך סחיפת הממסד הרפואי אל עמדתם.
מתרבות ההוכחות על היותם של תחליפי-חלב-אם גורמי מפתח לסכרת- נעורים, השמנת-יתר בילדים ומבוגרים ( מצבים מסכני חיים בעליל ! ), רגישות-אלרגית לכל החיים, דלקות-מעי כרוניות בדרגות שונות ( לרוב תת-קליניות שהינן ברות אבחנה וטיפול ברפואה משלימה דווקא ), אסטמה ועוד ועוד, וכן הגדלת תמותת תינוקות [!] .
לדברי ד'ר בואנו-דה-מסקיטה (רופא משפחה והומיאופט חשוב ) -"מתן תחליפי חלב אם לתינוקות הוא הניסוי הבלתי מבוקר הגדול ביותר שנעשה אי פעם בבני אדם" !
יש לציין שגם חלב-אם-שאוב אינו ברמת הזנה והגנה מקוריות, למרות היותו עדיף מאה-מונים על כל תחליף! ( ההוכחות לחשיבות ההנקה רבות מאד ונטולות ספק -ראה קישורים )
כך נדחקה ההנקה לקרן-זוית עד שנוצר מצב אבסורדי המחייב הקמת ארגונים והסברה על מנת לייסד מחדש ידע והבנה בני אלפי שנים. לאחרונה שבה ההנקה אל קידמת –הבמה, ויותר אמהות מבינות ומתעקשות לתת את הטבעי הנכון והבריא לתינוקם. אמהות אלו ומדריכות ההנקה בכל העולם מהוות היום את חזית המהפכה האימהית הזו.
מכשלה עיקרית בדרכם של חלק גדול מאד מהתינוקות (כ- 20%!) אל היניקה התקינה היא לשון תת-תפקודית הנקראת גם 'קשורה' ( 6% Tongue-tie, Ankiloglossia) או קצרה. לאחרונה מתברר שגם השפה העליונה הקשורה הנה תופעה נפוצה בשילוב עם הראשונה ,ובדרך כלל מומלץ במרפאתנו לבצע את ניתוקן בד בבד לאור הנסיון הרב שנצבר בביצוע המשולב ,ובשיפור הדרסטי המושג בהנקה – בעקבותיו .
הטיפול ביונקים וההיכרות עם משפחותיהם פתחו את הצוהר החיוני אל תחום שעד היום היה בלתי ידוע— ההשפעות על כל חייו של האדם !
הלשון היא כלי רב עוצמה –היא מנקזת את האוזניים, את האף ואת הסינוסים , מקרצפת את החך והשקדים ואת עצמה בתנועתה,מנקה את חלל הפה, מעצבת את עצמות הגולגולת ודרכי הנשימה, והאחראית הראשית להפעלת מערכת העיכול ולאיכות תהליך העיכול.
לשון קשורה היא כזו שקרום דק מחבר אותה אל ריצפת הפה ומגביל את תנועתה . במקרים המובהקים- המוכרים לחלק מן הרופאים, הקרום קושר את כל הלשון עד הקצה, או פחות, ובמקרים של לשון- קצרה רצפת-הפה קדומנית מדי ומרתקת את הלשון מטה.
א . בינקות ב . בבגרות ג . שפה עליונה קשורה
בתינוק - הלשון התת-תפקודית אינה מסוגלת לתנועת יניקה - תנועתה מתגלגלת במקום אורכית, וגורמת לשפשוף הפטמה ,פציעתה וסידוקה . כאשר השפה קשורה - היא אינה נפשטת קדימה על מנת לתפוס את הפטמה בעומק הדרוש, והתינוק מועך אותה עד כאב ועווית.
איבוד חוזר של האחיזה בפטמה (Latch) גורם ל 'קליקים', לשפשוף שפתי התינוק עד יבלות בשפתיים (nursing blisters ) , לכעסנות ולויתור תכוף על הניסיון לינוק , לעייפות והרדמות תוך כדי יניקה -יש לזכור שהיניקה היא ההתעמלות האירובית של התינוק (סיבולת לב –ריאה) ואם אין שכרה בצידה הרי הוא מתאמץ לחינם! - ומשך ההנקה מתארך עד כדי שעה ויותר ( במקום 10-20 דקות יעילות ). עזיבת השד לעיתים קרובות גורמת לכניסת אויר גדולה לבטן התינוק ( יניקת-קצף! ) ומתוך כך לפליטות חזקות ותכופות ,לגזים, כאבים , התעוררות תכופה מרעב (!) וסיבות נוספות, ועד תת-תזונה - אם משום שלא ינק די, ואם משום שאינו יונק את החלב העמוק-המזין הדרוש לגדילתו. תינוקות רבים ירדו לפעמים עד שליש ממשקלם ואף הובהלו לבית החולים במצב של תת-תזונה והתייבשות קיצונית ( סכנת חיים ! ) .
בעקבות ירידה בהפרשות- תתכן צהבת יילוד מוגברת עד דחיית-ברית-מילה וחשיפה לאור אולטרה סגול בבית החולים ימים מרובים . פליטה תכופה של חלב דרך זוויות הפה או הנחיריים ((reflux, בגלל תנועות בליעה מוגבלות ,מופרעות ומהופכות ; פטרת בלשון ובלחיים בגלל תת-פעילות של הלשון ( אין הסרה מכאנית ע"י היניקה ) ; גודש בדרכי הנשימה, נזלת וליחה בגלל בליעה חלשה ואי-ניקוז מספיק.
אצל האם עלולים להופיע כאב בפטמות ובשד, עד פציעה, סידוק-הפטמות ועוויתות-שד (הלבנה וכאב-חד ); תפוקת-חלב נמוכה, או לחילופין גודש-קיצוני עד דלקת בשד, פטרת,ואפילו סתימת צינורות ההנקה, חוסר-שינה לשני ההורים ( מוכח שיש יתרון ממוצע של כשעת שינה יותר ללילה להורי תינוק יונק ! ), וכן : מתח, תסכול, ואכזבה הנוספים על קשיי ההחלמה מן הלידה והמביאים במקרים רבים לגמילה מוקדמת חלקית או מלאה, ואובדן הקשר האיכותי בין האם והתינוק שעלול להתבטא בבריאותו הפיזית והנפשית לאורך כל חייו ! למשל: מחקר עדכני מראה קשר בין אי-יניקה ויתר-לחץ-דם בגיל מבוגר! או במילים אחרות יותר הנקה - פחות מחלות ותרופות . בתחקיר מקיף המתבצע במרפאתנו כבר מספר שנים -נוספות עדויות לתופעות רבות העלולות להיגרם בשל הלשון-הקשורה אצל חלק מהתינוקות בבגרותם ,ובעיות אלו מחייבות עירנות יתרה מעתה :
א. חוסר נוכחות הלשון בחך העליון שהוא גם רצפת-האף גורם לתת-התפתחות של דרכי הנשימה העליונות –שכן, במקרה הרגיל, שריר הלשון החזק מעצב ומרחיב את העצם הדקה עוד בהיות התינוק עובר (שריר בונה עצם ! ) ,וכך פותח את הנחיריים וקובע לכל החיים את נפח נשימת האף. הלשון הקשורה-לעומת זאת- מופרדת מן החך רוב הזמן ,וגם בבליעה מגעה בחך חלש ביותר או שאינו קיים. חיכו של התינוק זה צר וגבוה –על חשבון חלל האף! הצירות הנחיריים גורמת לבעיות נשימה והפרעות אכילה ושינה בתינוק ובמבוגר. תינוקות אלו יהוו בגיל מאוחר אחוז ניכר מן הנשלחים לניתוחי הסרת פוליפים כדי להשיג כל הניתן בפתיחת דרכי הנשימה החסומות .
מיום ביצוע ניתוק הלשון אצל תינוק צעיר יחול תהליך הרחבת החך תוך שבועות ספורים מעצמו - ברוב המקרים. אצל ילד עד גיל 13 בערך ניתן לבצע הרחבה בעזרת מכשיר אורתודונטי (פלטה) במשך כחצי-שנה עד שנה, ואצל מבוגר אין אפשרות כזו כלל .
ב. תינוק היונק מתוך קושי נשימתי נושם תוך-כדי-יניקה ,ומסתכן בשאיפת חלב לריאות (אספירציה), מצב היכול לגרום חנק או גודש-נוזלים בריאה, ומכל מקום – יוצר מתח רב סביב ההנקה.
כמו כן -אי-סגירה מספקת של שוער-הקנה בגלל בליעה חלשה עלול לגרום לחדירת נוזלים ולמצב של דלקת-כרונית בדרכי הנשימה העליונות (bronchitis ( משך כל הילדות ולנטייה מסוכנת לדלקות-ריאה , לאלרגייות- ומכאן לסטרואידים ולאנטיביוטיקה.
ג. הבליעה החלשה והמוגבלת אינה מאפשרת ניקוז נוזלים מן האוזניים ( תעלת ניקוז האזן -Eustechian canal נמצאת מעל החלק האחורי של הלשון ) - ומכאן לדלקות אוזניים תכופות, מתן אנטיביוטיקה מרובה , ועד ניתוח "כפתורים" ( שלאחרונה נטען כתהליך מיותר בפני עצמו.)
במקרים חמורים הגיעו סיבוכים עד הרס עור-התוף וכריתת עצם-השמע בגלל דלקות חוזרות. בתחקירים במרפאתנו ניכרת בצורה ברורה נוכחות דלקות אוזניים תכופות גם אצל אחי התינוק , דודיו, ובני דודיו.
ד. הלשון אינה מפעילה קרצוף יעיל על גבי השקדים ולעיתים קרובות מאד יהיו תינוקות אלה לוקים בדלקות-גרון הכרוניות, נשאי-חיידק הstrep.- המסכן את מסתמי-הלב, והצרכנים המובהקים של ניתוחי הסרת-השקדים.
ה. חוסר ניקוז הסינוסים באף (דרכי נשימה צרות ובליעה-חלשה ) יכול לגרום לגודש-חוזר או כרוני של האף והסינוסים, לנזלת מרובה ואף דלקתית; לקשיי נשימה , לשינה מופרעת ,ולעיכוב גדילה של עצמות-הפנים בגלל הצמיגיות הגבוהה של תכולת הסינוס, וכמובן לסיכון של טיפולים אנטיביוטיים מיותרים. ( אין תרופות ללא תופעות לוואי –בטווח הקצר והארוך ) .
ו. דרכי הנשימה העליונות החסומות – אם מבחינה מבנית או בגלל גודש נזלת וליחה - גורמות לנשימה בפה פתוח, ייבוש הרוק, ירידה גדולה ביכולת הניקוי-העצמי של הפה עששת שיניים דוהרת וטיפולים יקרים ומיותרים לכל החיים. (בנמצא מחקרים הדנים בקשר היגיינת-פה ירודה ולשון-קשורה )
ז. לחץ הלשון הקבוע גורם לפרישת השיניים התחתונות בצורת מניפה כלפי חוץ,ליצירת מהצורך לבטא את המילים באופן תקין מחייב בעלי לשון קשורה להוציא החוצה את הלסת התחתונה על מנת לבטא כשורה אותיות שפתיות ושיניות (בומ"ף ,זסשר"צ ) עד כדי שינויי גדילה בלתי הפיכים בלסת זו המתקבעת בשלבים הראשונים של גיל ההתבגרות ( בליטת הלסת התחתונה כלפי חוץ )– מצבים המחייבים תכנית יישור מקיפה ובעקבותיה קיבוע השיניים לעיתים לכל החיים .
הפרנולום (מחיצת השפה ) הקשור העליון עלול לגרום לריווח קדמי בשיניים העליונות- במקרים כאלה יישור שיניים בלבד לא יוכל להספיק לפתרון הבעיה, לעולם נצטרך לחזור ולנתח את הפרנולום הקשור ( או גם במקרה זה לקשור את השיניים מבפנים לתמיד ).
היצרות החך גורמת לצפיפות שיניים קדמית , ולשילובים שונים של בעיות אלה.
ח. ללשון קשורה יש רגישות גבוהה למגע,מצב הגורם לרפלקס-הקאה-חזק כתגובה להנקה (!) ,למגע יד או גוף זר ( מברשת-שיניים למשל..) ויקשה על ההנקה, על אכילה בהמשך [העדפת אוכל נוזלי ורך וסירוב למזון קשה או גרגירי ],על ניקוי-הפה ועל טיפולים. ההשלכות רבות , והמשכיל יבין.
ט . הלעיסה החלקית של המזון , ההפרשה הנמוכה של נוזל הרוק ,והירידה הדרסטית בתנועה הפריסטלטית במעי - גורמות לבליעת מזון לא מעובד ,אשר נרקב במקום להתעכל – יוצר רעילות במקום הזנה ,ואז - עצירות שלשולים וגאזים ,ועד הפרעות הורמונאליות ומטבוליות במקרים חריפים, ולבעיות נפשיות על רקעים אלה ,בעיות שינה [!], וכן לבעיות עור ופרקים וכלי דם ועוד ועוד ... (הרחבה גדולה נמצאת ברפואה הרגילה, והמשלימה ובפסיכולוגיה- נציין פרט מעניין שאבחון בעיות העיכול והגוף כולו- נעשה ע"י הסינים בהסתכלות בלשון ).
מתרבים המקרים במרפאה המוכיחים את יעילות הניתוק בבעיות עיכול ואכילה בכל הגילאים:
ילד בן 3 עם עצירות כרונית והכאבים הנלווים-הבעיה נפתרה ארבעה ימים לאחר ניתוק לשון.
תינוק בן חדשיים עם יציאה אחת בשבוע ['נספג באיברים' אמרו טיפת-חלב]-יומיים אחרי ניתוק עבר לשתי יציאות ביום ,וכאבי הבטן והעצבנות [ מה זה קשור...] -חלפו. תינוק שירד ממשקל הלידה [ 'בעיות בכבד' אמרו הרופאים...), ילדים שלא אוכלים 'קשה', מבוגרים עם עצירות כרונית של יומיים עד עשרה ימים וכו'.
י. הפרעות-דיבור הן היחידות שהרפואה הרגילה חוששת מהן . ואכן יש לעיתים קרובות קושי מובהק בהגיית האותיות זשר"צ דטלנ"ת ולפעמים גיכ"ק. לפעמים איחור גדול בהתחלת הדיבור ועוד.
הורים בעלי לשון קשורה , דיווחו על קשיים נפשיים בדיבור בילדותם, ועל קושי לדבר בפני אנשים גם עתה;
במקרה מעניין אחד ביצענו לאביו של אחד הילודים ניתוח של ניתוק לשון מיד לאחר בדיקת בנו, משום שלטענתו- במקצועו כזמר הוא מוגבל בשירתו ע"י מצב לשונו. בניתוק לשון שבוצע באב אחר מסיבות של הפרעות עיכול -דיווח האב על העמקת השינה ושינוי מפליג לטובה בדפוסי היקיצה והעירנות .תוצאה דומה הושגה במספר גדל של מבוגרים.
י"א. הפרעות שינה קשות- בגיל מבוגר יותר בגלל השינויים החוסמים במערכת הנשימה ,עלולות להגיע ממצב של נחירה קשה עד מצב של הפסקת-נשימה בשינה ( Apnea ) במקרים חמורים. . כן מתברר שהעדר מגע בין הלשון והחך גורם לשינה קלה ועצבנית.. גם בעיות עיכול גורמות הפרעות שינה –וראה לעיל.ומכאן לעייפות כרונית.
נתקבל דיווח ממדריכת ההנקה הבכירה קת'רין ווטסון-ג'נה (ארה''ב), אודות מורה ותיקה ,בת כ-40,ששמעה על הניתוק שבוצע אצל תינוקה של חברתה ,ומתוך פרץ של אינטואיציה קישרה בין עייפותה המרובה בסוף יום עבודתה [דיבור מתמשך] ללשונה הקשורה, ניתקה, ופתרה את בעיית העייפות לתמיד !
ד'ר בריאן פלמר מארה"ב המצוי בנושא שנים רבות, והוא אולי הראשון והיסודי ביותר בהבנת ההשלכות במבוגרים , אף העלה את השאלה אם יש קשר בין מצב זה למוות בעריסה בתינוקות– שאלה אחת מרבות הנבדקות בימים אילו במרפאתנו. מומלץ מאד לבקר באתר שלו !
לטענת אליסון קיי הייזלבייקר (MA, IBCLC, CST) בספרה - Function Assessment Tool for Lingual Frenulum The -"אבחון לשון צריך להיעשות ראשית על סמך תפקודה, ושנית על סמך המראה."
ד"ר רות לורנס, בספרה Profession Breastfeeding: A Guide for the Medical מציעה סימני-זיהוי: כאשר הלשון מחוברת קרוב לגשר האלבאולרי. (- alveolar ridge רכס השיניים), וכשמשורבבת החוצה,או כשהתינוק בוכה- הקצה נשאר מעוגן מאחוריו, או שנראית בצורת לב או מחורצת חריצים,כשקשה למתוח אותה, וכשהפרנולום קצר (פחות מסנטימטר אחד) ולא גמיש.
לפי תחקירים שוטפים של הורי התינוק , ועל פי מסד הנתונים - מוצאים קשר משפחתי ותורשתי מובהק – במשפחת התינוק, כמעט תמיד, ימצא קרוב מדרגה ראשונה או שניה ולו אחת מן הבעיות הנלוות. .אנו משוכנעים שללא הסתכלות על צורת החך ,השיניים, הלשון והגולגולת של ההורים והאחים, ועל ההיסטוריה הרפואית שלהם וללא הבנת הצפוי לתינוק בעתיד לפי הפרופיל המשפחתי,ומתן הטיפול השלם הדרוש לו –עד שחרור מלא של הלשון והשפה העליונה, הרחבת חך אורתודונטית בגיל הילדות ,תיקון ותרגול הדיבור הנשימה והאכילה, ותיאום עם הרופאים המטפלים [במידה ונזכה לכאלה שירצו להשתלם בנושא ] - לוקות הגישות הקיימות בשטחיות שתוצאותיה מרות. לכן המלצתנו – להפיץ מאמר זה במשפחות הפונים אלינו להודיעם על האפשרות לתיקון, ועל ההשלכות האפשריות במקרה הזנחה.
המאבק בהנקה משך שנות דור והשכחה- הביאו למצב עגום שכאשר אם מניקה מחפשת מוצא מייסוריה אצל רופא-ילדים הוא ימליץ לרוב להפסיק הנקה גם אם יאבחן לשון קשורה , מנתח-ילדים ימליץ לחכות שנה (ומי ימתין להנקה אז ?...) ולנתח בהרדמה מלאה (!!!) ;אחות "טיפת-חלב" תספק עצות דומות אם לא הודרכה . ורק במקרים מעטים ,בינתיים, תופנה האם ליועצת-הנקה וממנה לניתוק פרנולום . כל זאת למרות המגמה המשתנה ברפואה בארה"ב בבריטניה ובקנדה . מידי מספר ימים מגיעות למרפאתנו אמהות חובקות תינוקות גדולים ( 9-3 חודשים ויותר ) ומתלוננות על כך שהמערכת הרפואית הרחיקה אותן מפתרון הבעיה, עד שיועצות ההנקה הפנו אותן לטיפול המתאים.
חשוב להקפיד על ביצוע הניתוק בשלב היניקה המוקדם: בגיל יומיים עד שבועיים, כדי לא לפספס את זמן איזון-תפוקת-החלב,וכן משום שמהירות הריפוי וקלותו הן בשיאן ככל שהתינוק צעיר יותר, על אף שניתן בקלות לבצע את הטיפול ללא הרדמה או הכנה אחרת -תוך פחות מ-30 שניות- גם עד גיל שנה . ( במקרים נדרשים ניתן לבצע גם בגיל מבוגר יותר – בילדים בטשטוש-סדציה וגאז צחוק, ובמבוגרים בהרדמה מקומית בלבד )
ניתוק הלשון-הקשורה ( CLIPPING) הוא תהליך קצרצר, פשוט, וכמעט ללא סיבוכים או סיכונים ,המבוצע במרפאה הפרטית ללא צורך בשום הרדמה ! -ואשר בוצע בצורה דומה משך מאות שנים בידי המיילדות בשעת הלידה ,כנלמד מעדויותיהן של מילדות ותיקות ומעדויות רופאים מן המאה ה-16 .
הקרום הדקיק נחתך בזהירות במספריים, ובדרך כלל ללא דימום כמעט, והלשון חופשית –וללא טיפול נוסף.
במצב של לשון קצרה -כשאין פרנום ל ניתוק –מתבצע חתך תת-עורי קטן ((sub-mucosal המסייע להאריך את הלשון באופן ניכר.
כמעט ללא יוצא מן הכלל –מלווה הלשון הקשורה במצב מקביל של שפה עליונה קשורה, מצב המתאפיין אצל התינוק ב'יבלות-הנקה' על השפה העליונה ; זו הסיבה שברוב המקרים המגיעים למרפאתנו מתבצע ניתוק כפול, עליון ותחתון בפעם אחת. ( על ניתוק עליון אין צורך לחזור.)
התינוק חווה כאב לזמן קצר מאד ושוכח מיד ( הבעיה היא יותר הכאב של ההורים...) . לאחר בקרת –דימום -קצרה, הוא מופנה מידית להנקה משום שחלב האם מהווה התרופה והנחמה הטובה ביותר. בדרך כלל אין צורך בטיפול המשכי או בדיקה נוספת. במקרים נדירים של חוסר שקט , בעיקר בגילאים מעל חצי שנה , ניתן להרגיע באמצעות משכך כאבים קל ( אקמולי וכו ).
יש להניח למקום להירפא ללא בדיקה. פצעים בחלל הפה נראים לבנים-צהבהבים בזמן הריפוי - ולכן אין לחשוש שהמקום הזדהם , אין לגעת בהם ,לנקותם, או להסירם בשום אופן ;אם חום הילוד רגיל ויציב- אין תהליך דלקתי,ואף לא צפוי כזה. רק במצב הנדיר של עליית-חום יש להזעיק את הפעוט לבית החולים הקרוב, ומיד.
ברוב המכריע של המקרים האם מדווחת מיד על שיפור או שינוי באחיזה וביניקה, ובדרך כלל תוך 3 יניקות ועד שבוע כבר מושג השיפור המלא. ככל שהתינוק צעיר יותר ניתן לתקן את הרגל- היניקה-השגוי מהר יותר. במקרים בהם היתה פציעה או כאבים בשד - אלו יתרפאו לאיטם ויש לקבל בהבנה את הזמן הדרוש להחלמת האם.
כאשר חל שיפור או שינוי בלתי מספיק או כשחל שיפור ואח"כ נסיגה, וגם במצב של שינוי לרעה -אלו סימנים מעודדים ( ! ( המעידים על האפשרות להתאמה בין האם לתינוק – ובמקרים אלו מתבצע במרפאה תהליך חוזר בלשון לאחר כשבועיים מן הפעם הראשונה . תתכן פליטת חלב מוגברת משך זמן מה לאחר הניתוק עד בניית הרגלים חדשים של יניקה, ושינוי איטי של קצב יצירת החלב. במקרים כאלה ודומיהם כדאי מאד לפנות לעזרת מדריכות ההנקה לקבלת יעוץ שוטף שילווה את השינויים.
ברוב המוחלט של יונקים אלו נפתרת הבעיה סופית בשלב זה . במקרים ספורים יש צורך בטיפול שלישי– אלו מחייבים תיאום מיוחד עם הרופא והם נדירים.
ד'ר רועי פורר D.M.D.
רופא שיניים ומנתח בחלל-הפה
0547-424400
02-6236319
.רח' המעלות 4 . ירושלים
פיסת מידע לסגל רפואי: בביקור שיגרתי ראינו נזילת חלב מאף התינוק -בבדיקה גילינו שלתינוק אין חך עליון! ( cleft palate חיך שסוע שלא אובחן ) . לתשומת לב.
הערה חשובה : יש מעט ספרות רפואית אודות לשון קשורה , לשון קצרה ושפה קשורה והקשר שלהן להנקה - אך מידע רלוונטי לגבי רוב התולדות לעיל חסר,ונמצא כרגע בשלב מחקר פורמאלי ,ומוכח ונבדק בזמן-אמת במרפאתנו .
(רשימת בעיות אפשריות ( לא שלימה ) : העדרות לשון מן החך = ריצפת האף
לישת מזון חלקית
י נוכחות לשון בחך העליון הפסקת יניקה
בליעה חלשה ניידות לשון מוגבלת
גלגול לשון על ציר
ניכור ריגשי
מתן תחליפי חלב-אם
היצרות החך והגבהתו
היצרות האף וצמצום גובה נחיריים
נשימת פה פתוח
גודש נזלתי כרונית
נחירה כרונית -עד חנק-לילי (אפניאה)
ניתוחי פוליפים ( חוזרים )
חסימת דרכי נשימה עליונות חלקית או מלאה
עקירות-ואורתודונטיה' (הרחבת-חך מאוחרת ושגויה)
ירידה חיסונית
סיכוני מחלות ואלרגיות
ירידת חוסן ויציבות נפש'
נטיה להשמנה \סכרת נעורים...
צהבת יילוד
דחיית ברית המילה (בעיקר )
בליעת מזון לא מעובד
ריקבון במקום עיכול – רעילות \ גאזים עצירות כרונית
בעיות רפואיות שיבוש הורמונאלי חברתי ורגשי
*פרישת שינים שרבוב לשון x-bite דו-צדדי פתיחה class 3
נטיה לל"ד גבוה (!)...
דחיפת שיניים תחתונות
תת ניקוז סינוסים
תת ניקוי גרון
תת ניקוז אוזניים
תת ניקוי פה
דלקות סינוס
אנטיביו' ניקוזים
דלקות גרון ושקדים
ייבוש רוק
עששת דוהרת -בוגרים
ניתוחי הסרת החך ועד אוהל חמצן
שיירי- מזון בפה- רקב
הסרת שקדים
דלקות אוזניים ונוזלים
אנטיביו' \ניתוח 'כפתורים'
ירידת שמיעה
קושי לימודי
ליקויי דיבור
שיבוש ביטוי דטלנ"ת זסשר"ץ
תיקון דיבור *הוצאת סנטר קיבוע אנטריורי של הסנטר
עייפות מדיבור
עכבות נפשיות
אסטמה
שינה משובשת וימים עייפים
ייאוש האם
קול מאנפף
אוטם ש. לב - שבץ מוחי -
גם בפי תינוק
טיפולי-שיניים רבים לכל החיים
צפיפות שיניים *והיצרות קשת עליונה ( x-bite)
תת-יניקה -חסר יציאות
*תת-התפתחות
רפלקס הקאה חריף
קושי לסבול עצמים בפה
ברונכיט
בעיות ריאה
הערה חשובה : נתיבי ההשפעה מוכחים מדעית בחלקם ועפ"י השערות וניסיון מצטבר בחלקם, המידע בתרשים נחקר ומתעדכן באופן רציף . נשמח להארות ולהשגות. *שינויי צמיחה גולגולתית תאריך גירסה: 26/11/2007
דר' רועי פורר 02-6236319 0547-424400 02-5700334 ©כל הזכויות שמורות
אתרי הנקה מומלצים
http://www.linok.net/ http://www.merkaz-hanaka.com/ http://www.lllisrael.org.il/ http://www.drjaygordon.com/ http://www.kellymom.com/ http://www.askdrsears.com/
הרחבות: פורום תפוז הלשון של עידו
Brian Palmer DDS (בוגרים עם לשון קשורה –מצגת שקופיות חשובה)
אתרי האינטרנט של ה F.D.A. ( רשות התרופות הפדראלי של ארה"ב )
BreastfeedingOnline.com , Dr. Jack Newman -מאמרים סרטים ואתרים
רשויות הבריאות האנגליות והקנדיות בקישורים כנ"ל מילות קישור: tongue-tie breastfeedig,lingual-frenulum Nipple pain' frenectomy,ankyloglossia
, ,
יום רביעי, 30 ביולי 2008
בס''ד הסיפור של עידו
[ מכתבה של גלית מוגש לציבור הלוחמות בחזית ההנקה על מנת שנתחזק בהבנת ההשלכות של עבודתנו על חיי המתרפאים ומשפחותיהם לאורך זמן. מומלץ מאד לדמיין מה היה יכול לעבור על ילדים אלה והוריהם בשנים הבאות לולי זכינו לעזור להם. ד''ר פורר ]
שלום לכולם,
אני רוצה לשתף אתכם בסיפור האישי שלי בתקווה שאולי זה יעזור למישהו ואשמח מאד אם תפיצו את זה לכמה שיותר הורים/רופאים או כל מי שאתם רואים לנכון..
עידו שלי בן שנה וחודשיים.
ביום שעידו נולד הרופאים קראו לי והסבירו לי שלתינוק שלי יש "לשון קשורה"..
לא ממש הבנתי ושאלתי מה זה אומר, והסבירו לי שזה עלול ליצור בעיות בהנקה
ואולי בעיות באותיות "ש" ו- "ס" שאותן אוכל לפתור בקלות ע"י קלינאית תקשורת.
הינקתי את עידו 5 חודשים .אז התחלתי לתת לו אוכל טחון ואח"כ מוצקים ,הילד אכל יפה ולא הראה שום בעיה מיוחדת.
מגיל 6 חודשים עידו התחיל לרדת במשקל,ינק פחות, ובגיל 7 חודשים כבר לא נשאר לי חלב .
הוא התחיל לנשום דרך הפה בלבד (הפה שלו היה מרבית הזמן פתוח) והלשון השתרבבה החוצה. מגיל 7 חודשים הוא החל לחלות כל הזמן בדלקות אוזניים וחלה אצלו ירידה בתיאבון (נורמלי לילד חולה) בהמלצת הרופאה שלנו נתנו לו חיסון פרבנאר שהפחית את הדלקות אבל התיאבון לא חזר, והוא העדיף לשתות בעיקר חלב מבקבוק מאשר מוצקים..
האנטיביוטיקה שקיבל כבר הפסיקה להשפיע עליו והיה צורך במתן אנטיביוטיקה חזקה יותר באמצעות זריקות, וזו פגעה לו בין השאר בתפקודי הכבד והכליות והחלישה אותו מאד.
בינתיים עידו המשיך לרדת במשקל (ומאחוזון 75 ירד ל 25 אח"כ ל- 10 ואח"כ ל-1). הוא היה חולה כל הזמן ,ועייף מדי לאכול, מקבל אנטיביוטיקה..מבריא לשבוע..אוכל (רק טחון - ברגע שהיה נתקל בגוש כלשהו היה יורק ולא מוכן להמשיך,וחלב ) וחוזר חלילה . לא הייתה לי אפשרות להאכיל אותו בישיבה כי הפה שלו היה פתוח (ככל שגדל - מצב זה רק החמיר), וברגע שנתתי לו כפית כל האוכל נשפך החוצה , וגם לא הייתה לי אפשרות להכניס כפית כי לא היה לה מקום להיכנס, ולכן נאלצתי להאכיל אותו מעט בשכיבה ובאוכל נוזלי..
המערכת החיסונית שלו נחלשה- והוא נטה להדבק בכל מיני וירוסים שהילדה הביאה מהגן (הוא היה איתי בבית). כל הדבקה נמשכה מספר ימים בהם לא היה אוכל כלום, והרופאה הסבירה לנו שלוקח לו יותר זמן להחלים כי הוא נורא חלש..(באותם ימים הוא כמעט ולא היה ער אלא ישן שעות על גבי שעות גם ביום וגם בלילה)...הילד הגיע למצב שהיה ער שעתיים-שלוש ביום וגם זה לא תמיד. בימים שבהם לא היה ישן הרבה היה מקטר ובוכה ללא הרף בלי שום אפשרות להרגיע אותו, עצבני, לא רגוע, תלותי מאד, רזה מאד, וגם ההתפתחות שלו נפגעה..
עשו לו המון בדיקות דם שהראו שנדבק ב CMV ( ציטו-מגלו-וירוס ) והוא היה מאד מאד חלש, כחוש וחיוור. (היו רגעים שאפילו חששנו שאנחנו עלולים לאבד את הילד..והתפללנו שנעבור את זה).
הרופאים העלו את החשש לצליאק, אמרו לי לעשות לו ניתוח כפתורים..ועל הדרך "כדאי להוציא את השקדים"..שלחו אותי למעבדות שינה (שם לא הצליחו לבדוק הכל ורצו שנבוא בשנית), בדקו אם יש לו מחלות דם וכו'.
באחת הפעמים עידו נדבק בדלקת גרון והגענו אתו למיון מחשש להתייבשות. בחדר מיון קיבלו אותנו מאד יפה והביעו דאגה לנוכח העובדה שלא העלה במשקל כבר 4 חודשים ובחודש האחרון אף חלה ירידה..(ופחות התייחסו לבעיה שלשמה באנו)..היינו שם 5 ימים ולא העלו דבר. כל פעם נכנס פרופסור אחר וניסה לנחש מה הבעיה. בסוף 'החליטו' שלילד יש "בעיות אכילה" והפנו אותנו לדיאטנית, קלינאית תקשורת, מעקב וכו'.
במרפאות של הפרעות אכילה הם טענו שזה פסיכולוגי שהילד לא יכול לבלוע....
במקביל התחלנו גם טיפול הומיאופתי. ההומיאופת כמובן אמר שאין צורך בניתוח כפתורים נתן לנו אבקה..ואמר שאנחנו צריכים לתת לו אוכל יותר "עשיר" על מנת שישמין, אלא שאפילו את הדייסה הילד לא יכל לבלוע.
ואז, יום אחד כשהלכתי לקחת את הילדה הגדולה מהגן...ניגשה אלי אחת האמהות ששמעה אותי מספרת על הבעיות של עידו ושאלה אותי בעדינות אם לא אמרו לי פעם שיש לו לשון קשורה...אמרתי לה שכן, אבל שעיקר הבעיה שהלשון הקשורה יכולה לעשות זה בהנקה ולא הייתה בעיה ולכן לא חשבתי על זה. והיא אמרה לי שהלשון הקשורה יכולה לעשות עוד המון בעיות ונתנה לי מספר טלפון של ד"ר רועי פורר מירושלים.( 02-6236319, 0547-424400 ) במקביל עשיתי חיפוש נרחב באינטרנט, וגיליתי מאמרים על הבעיות שהלשון הקשורה יכולה לעשות, ומסתבר שהנקה זה רק אחת מהן..(ואם אתם שואלים אותי לא העיקרית )..וגם בעיות בדיבור זה סעיף קטן שאותו ניתן לתקן..מתברר שלשון קשורה פוגעת בדרכי הנשימה, בשקדים, גורמת להפרעות שינה, הפרעות אכילה, היגיינת הפה, כל מבנה השיניים..אוזניים, נזלת ועוד ועוד ועוד....
( למי שמעוניין במאמר של ד"ר פורר http://roeefurer.blogspot.com/ )
התקשרתי אליו, וכבר למחרת הוא קיבל אותי וניסה להרגיע אותי..מה שכאב לי זה שכל מי שהיה שם היו תינוקות בני כמה ימים-עד מספר שבועות..עדיין לא היה אכפת להם מי מחזיק אותם..
הקטנטנים יצאו משם בוכים ונרגעו מיד אחרי כמה דקות של הנקה. (מגיעות לשם אמהות שיועצות הנקה שלחו אותן לשם – מתברר שאצל יועצות הנקה הנושא הזה מאד מוכר בעוד שלשאר הרופאים -כולל א.א.ג זה לא מוכר ולא מתקבל).
את עידו היה צריך לטשטש בגלל גילו , והוא נכנס להיסטריה רק מזה שהרופא לקח אותו ממני.ואני אכלתי את עצמי שהוא צריך לעבור את זה בגיל הזה. אני חייבת לציין שהחיתוך לקח בדיוק דקה. אח"כ קראו לי וברגע שהרמתי את עידו הוא נרגע.
נכון להיום – בסה"כ שבועיים אחרי החיתוך..הילד אוכל...פעם ראשונה שהוא מצליח לאכול אוכל שהוא לא טחון..הלשון שלו כבר לא בחוץ..הנשימה שלו השתפרה פלאים ! (אמנם עדיין לא תקינה לגמרי, ולכן אקח אותו לבדיקה שמא צריך לחתוך עוד..יש מקרים שצריך לחתוך פעמיים. )
הילד רגוע, משחק, צוחק והכי חשוב- העלה במשקל כבר 300 גרם..נעלמה לו הנזלת שהייתה כבר חלק בלתי נפרד ממנו..
אני מספרת את הסיפור הזה כדי להעלות את המודעות לנושא..
השנה הזו הייתה קשה נורא עבורנו..כל שבוע היינו אצל כל מיני רופאים שחשבו שאני סתם אמא היסטרית וחסרת סבלנות ,רק כשהוא הפסיק להעלות במשקל התייחסו אלי מעט יותר ברצינות.
הרופאים טוענים שלמרות הכל הוא יצטרך ניתוח שקדים כי שנה שלמה נשם דרך הפה וזה "גירה" לו את השקדים, והביא לדלקות חוזרות –ד''ר פורר מבטיח שלשון חופשית מקרצפת את השקדים בכל בליעה ושוב אין לחיידקים התנחלות עליהם. הוא גם אמר לי, מבלי לבדוק אותי- משמיעת הדיבור שלי בלבד, שגם לי יש לשון קשורה....ואט אט קלטתי שגם לי היו המון בעיות אוזניים שהיית קטנה ועברתי ניתוח..ומגיל 3 אני אצל רופאי שיניים ומאוחר יותר אצל אורתודנט..
גם מסתבר שהלשון היא חלק בלתי נפרד מרפואת אף-אוזן-גרון, ומן הראוי היה שלפחות אחד מהרופאים שפגשתי היה שם לב ! ( ראיתי לפחות 5 רופאי א.א.ג ! J). יום אחרי החיתוך התייעצתי בפורום כירוגיית-ילדים לגבי הקשר בין לשון קשורה לבעיות א.א.ג ,וזו התשובה שענה לי פרופסור ששמו שמור עימי. שימו לב ! "ללשון קשורה יש משמעות קוסמטית בלבד, פרט להפרעה אפשרית בהנקה, וגם לבעיה זאת אין הוכחה חד משמעית. מעבר לכך אין כל קשר בין המחיצה בלשון ותלונות אחרות ובודאי לא דלקות האוזניים......''
חבל שמגדירים לשון קשורה כבעיה שקשורה רק להנקה בעוד שהיא עלולה לגרום לבעיות נוספות וקשות יותר. קיימות כל מיני דרגות של לשון קשורה. וחשוב לזכור שלשון קשורה יכולה להוות בעיה בהנקה אצל אחד, ואצל השני בכלל לא, ואולי יהיו בהמשך בעיות דיבור, ואולי לא, וכנ"ל לגבי שאר הדברים שהזכרתי, התמונה מורכבת ומחייבת לימוד ,אבל איכשהו הכל קשור אחד בשני .
ועוד סיפור מדהים -
יש לי ילדה מעט גדולה יותר ,בת שנתיים ,שלא הצלחתי להניק והיא נטתה לפלוט המון, והתייאשתי אחרי חודש. אצלה דווקא לא אמרו לי כלום בבית חולים. היום כשהיא בת שנתיים היא כמעט לא אוכלת כלום למעט מעדנים, קוטג', גבינה, מרקים (רק את הנוזל ולא שום ירק)...עד עכשיו חשבתי שזה סוג של פינוק ואח"כ בעקבות הדיבורים של הרופאים על עידו נטיתי לחשוב שיש לה בעיות אכילה קשות. השבוע- בעקבות הנס של עידו ,הסתכלתי על הלשון שלה -ומתברר שגם היא קשורה ! (זה עניין תורשתי ובד"כ כשיש לילד אחד יכול להיות גם לשני), ואני אכולת אשמה איך הילדה לא אוכלת ימים שלמים ואני חשבתי שזה פינוק...היא מתעוררת המון בלילה כשהיא רעבה, והדבר היחיד שהיא מסוגלת לאכול זה יוגורט נוזלי..
בשבוע הבא אנחנו נלך לחתוך גם לה ואני מתה מפחד אבל יודעת שזה יעזור לה עם האוכל בתור התחלה ויעזור לה בעתיד עם בעיות אחרות.
יצא קצת ארוך..(ובאמת שהשתדלתי לקצר ולא להיכנס לפרטים על כל הסבל שחווינו במהלך השנה)..אם אפשר תעבירו את הסיפור לכמה שיותר אנשים -ואם יש למישהו שאלות אשמח לענות ולשתף מהניסיון.
ותודה ענקית למיטל, אימא של תהל - שהעירה את תשומת ליבי....מבחינתי היא הצילה לי את הקטן שלי....
פסח, תשס''ח גלית. 052-3201767
[ הערה בשולי הדברים – עידו חזר למרפאה לביצוע ניתוק שני כאשר הוא לועס לחמניה, מחייך ופעיל, ללא הגודש,האדמומית החרחור והחולשה שהיו שם שבועיים קודם לכן . בוצע ניתוק גם אצל אחותו- ותוך שעתיים הם 'תקפו' קרום-לחם להנאתם ! חודש אחרי הטיפול עידו אוכל שניצל ללא עזרת פסיכולוג... ומשקלו עולה בהדרגה. ד''ר פורר 2008.05.20 ]
בס"ד,
הסיפור של איתמר
אני בן 31 (יליד 1976).יש לי לשון מחוברת. כל חיי סבלתי מנזלת כרונית, אסטמה ואלרגיות שונות.
עם בגרותי, נעלמו כמעט האסטמה והאלרגיות אולם הנזלת הכרונית לא עזבה.
לפני כחצי שנה נולד ילדי הרביעי -וכמוני, גם לשונו מחוברת. ד"ר פורר ביצע בו ניתוק לשון כשהיה כבן חודשיים בגלל בעיית הנקה.
לאחר כשבועיים- כצפוי במקרים מסוימים, חלה נסיגה ביניקה ונדרש ניתוק חוזר. משך הטיפול הקצר והרוגע במרפאה גרמו לי (למרות חרדתי מזריקות וטיפולי שיניים וכד') לשקול גם ניתוק לשון בפי.
ד"ר פורר הזהיר שיתכן ולא יהיו תוצאות, שכן אצל אדם מבוגר המערכות יותר קבועות ופחות מסוגלות לשינוי,אולם משום שהבנתי שהלשון מהווה חלק חשוב מאד בתהליכים שונים בגוף, ומשום שלחבר שהמליץ לי לכתחילה לבצע את הטיפול - נפתרה בעיה במערכת העיכול- החלטתי לבצע את ניתוק הלשון, ותוך דקה-שתיים (בהרדמה מקומית ) הסתיים כל הטיפול !
כבר למחרת הרגשתי מעין "בליעה פסיבית", כלומר נוזל כלשהו שיורד מכיוון האף לגרון בחלק האחורי של בית הבליעה. חשתי הקלה מיידית בנזלת , וקינוח האף נעשה קל הרבה יותר. ( עד אז השתמשתי הרבה בתרופה מסוג "אלרין" - הרגשתי שהנזלת 'תקועה').
מס' ימים לאחר מכן, פחתה משמעותית כמות הנזלת, והפסקתי לקנח את האף כמעט לגמרי.
לשם השוואה: הייתי מקנח לעתים גליל נייר טואלט שלם ב-3-4 שעות !
אני ממש המום מהשיפור המיידי, ומקווה שדברים נוספים ישתפרו עם הזמן.
לאחר הטיפול, דיברתי עם אחיותיי שגם סובלות ממצב של לשון-קשורה, ואני מקווה שהם ייגשו לבצע את הטיפול בהקדם.
איתמר לנדאו, תושב הקריות.
050-2719264
יום א' כ"ז באייר תשס"ח (1/6/08)
[ איתמר סובל גם משינויי-צמיחה-גולגולתיים מעיוותי-משנן-חריפים, רובם בלתי הפיכים,שמקורם בלשון הקשורה.]
את בני הבכור הנקתי שנתיים ללא קושי. כשנולד נוה -למרות שינק בלי הפסקות, ללא כאבים או דלקות, ועם שפיעת חלב,הוא לא היה רגוע, לא אהב לינוק ובכה הרבה.
כשהיה בן 3 חודשים, התחלתי לשאוב חלב. למרות שאחרי הלידה הקודמת הצלחתי לשאוב כמויות גדולות מדי יום במשך 7 חודשים, הפעם היו הכמויות קטנות ביותר, ואחרי השאיבה הרגשתי כאילו צמתי יומיים, ואין לי טיפת נוזלים בגוף. כעבור חודש נגמר לי החלב. נוה לא אהב לאכול, לקח לו המון זמן לסיים בקבוק, והוא גם שאב בצורה מוזרה, לכן קניתי פטמה אחרת שעזרה... עד שנוה היה בן 7 חודשים.
ואז-בכל פעם שניסינו פרי או ירק, נוה הקיא.
הרופאה אמרה שנוה פשוט לא אוהב פירות וירקות, ושלא אכריח אותו. היא גם גילתה שהוא שוקל מעט מאוד לגילו, ושלא עלה מגיל 5 חודשים !, לכן המליצה לפנות איתו לאשפוז יום ילדים בבית החולים "קפלן", כדי לבדוק למה הילד "לא משגשג", ואף אמרה כי ייתכן ונוה סובל מבעיה רגשית. עלה גם חשש ל"צליאק" (רגישות לגלוטן). שבוע לאחר מכן נוה סבל מחום גבוה, מומחה אא''ג אבחן נוזלים באוזניים והמליץ על מתן אנטיביוטיקה. לא נתנו כלום, ובאותו יום החום עבר .
באשפוז יום סיפרתי שהמטפלת גוזרת את ראשי הפטמות, כדי שנוה יאכל, ושכל היציאות שלו קשות, ומלוות בכאבים רבים, אחת למספר ימים ולצואה צבע כהה ביותר, נוטה לירוק. שאלתי את הרופאה האם יכול להיות שהילד סובל מלשון קצרה או קשורה והיא לא הסכימה אפילו לבדוק את העניין, ואמרה שכשאבוא בעוד שבוע לבדיקות דם, היא תיתן לדיאטנית של בית החולים להסתכל אם יש לשון קשורה / קצרה. היא החליטה שהילד סובל מרגישות לחלב, ושילדים אלו נוטים להרעבה עצמית,ואולי גם מרגישות לגלוטן וביקשה שאחליף את המטרנה ב"נוטרמיגן", שניתן לקנות אך ורק בבית מרקחת עם מרשם רופא. אמרתי לה שלדעתי הוא רעב, ומנסה לאכול, אבל מתייאש מהר מאוד.
יצאתי מבית החולים מאוד מאוכזבת, הייתה לי תחושה שלא מדובר ברגישות אלא בבעיה פיזיולוגית, אבל אף איבר לא נבדק. החלפנו את המזון. נוה לא אכל יותר, ולאחר שבוע גם ירד קצת במשקל. הרופאה נלחצה מאוד ואמרה שלא אכפת לה אם הילד רגיש לחלב – כרגע העיקר שיעלה במשקל, ולכן היא ממליצה לחזור למטרנה.
נוה המבולבל כבר לא רצה גם את המטרנה, והיינו בבעיה רצינית, ובכל ארוחה הכנו ת.מ.ל. אחר.
בחג בשבועות, סיפרו לי שכנות שלתינוקות שהם מכירות היתה לשון קשורה, ובעיות דומות, והפנו אותי ליועצת ההנקה שרה שטרנליב שקבעה שהשפה קשורה והלשון קצרה מאוד, ונתנה לי מאמר מדעי של ד'ר פורר, וסיפורים של האמהות .
כשקראתי את "הסיפור של עידו", זיהיתי סימנים דומים: שינה קלה ביותר, נשימה כבדה, העצירות המתמדת, הנוזלים באוזניים, האכילה בשכיבה וכו'. באותו לילה לא הצלחתי לישון, הרצתי בראשי את כל מה שקראתי, ואת סיבלותיו של נוה, וכעסתי על עצמי איך לא עליתי על זה קודם. למחרת, הגענו לד"ר פורר לביצוע ניתוק לשון ושפה.
מספר ימים לאחר מכן התקשרה מנהלת המחלקה בבית חולים קפלן, ושאלה מדוע לא הגענו. כאשר סיפרתי לה על הלשון הקשורה היא זלזלה ואמרה שההשפעה היחידה היא בדיבור, וגם זה לא תמיד, ולכן המלצת הרופאים היא שלא לנתק כלל. הצעתי לשלוח לה את המאמר והיא צעקה שהמחקר לא מעניין אותה.
דווקא את מנהלת המרפאה המחקר עניין, ואת האחיות.
בשבת (י"א סיוון,תשס'ח) נוה אכל לראשונה ביסקוויט. ביום א' הוא גם אכל מעט פירות טחונים.
הוא עדיין לא אוכל כמויות גדולות, אבל אנחנו כבר מתחילים לראות שינוי...
הירשם ל-
רשומות (Atom)