בס"ד
הסיפור של ד.ג. נוסח מקוצר - השמות והמכתב המקורי שמורים במרפאה
הסיפור של ד.ג. נוסח מקוצר - השמות והמכתב המקורי שמורים במרפאה
לידת ביתי, הילדה ה-12 במשפחה,היתה קשה מאוד. הייתי בסכנת חיים , ולכן קיבלתי את הילדה רק אחרי חמישה ימים. הייתי חלשה וכאובה אך עם נחישות ורצון להניק- הנקתי את 11 ילדי הקודמים עד שנה+. מאוד מאוד כאב לי בזמן ההנקה, התינוקת פלטה דם, ואף שכולם הרגיעו אותי הרגשתי ש"זה לא זה" – אבל בכל זאת ניסיתי.
בבית החלמה ליולדות, כל ארוחה היתה סיפור בפני עצמו: כאבים, פליטות דם וכו'. התינוקת עלתה במשקל מעט מידי , ואמרו לי "את חלשה, התינוקת תתרגל, תתחזקו ביחד".
וכך חזרתי הביתה. כאבים עד השמים- התינוקת אכלה הרבה זמן, ישנה הרבה , ועלתה לאט מדי במשקל.
משך חמישה חודשים נזקקתי לקחת 3 פעמים אנטיביוטיקה בגלל דלקות בשד, סבלתי מאוד וכל ארוחה ישבתי ובכיתי, ואז התינוקת התחילה לרדת במשקל, לא היו לי כוחות להלחם יותר והתחלתי לתת לה דיסות, מטרנה וכו' .
בסביבות גיל חצי שנה ניסיתי לתת לה אוכל סמיך יותר כגון פרות וירקות, הילדה הקיאה ולא עלתה מספיק במשקל.
משך חמישה חודשים נזקקתי לקחת 3 פעמים אנטיביוטיקה בגלל דלקות בשד, סבלתי מאוד וכל ארוחה ישבתי ובכיתי, ואז התינוקת התחילה לרדת במשקל, לא היו לי כוחות להלחם יותר והתחלתי לתת לה דיסות, מטרנה וכו' .
בסביבות גיל חצי שנה ניסיתי לתת לה אוכל סמיך יותר כגון פרות וירקות, הילדה הקיאה ולא עלתה מספיק במשקל.
לקחנו אותה לרופא גסטרו תינוקות, הוא בדק אותה חיצונית ואמר לי "את אישה זקנה, שכחת איך מטפלים בתינוקות, לכי הביתה ותני לה בסבלנות מה שהיא צריכה".
הרופא נתן לנו תפריט והורה לנו לחזור בעוד 3 שבועות, לא חזרנו,כמובן, הייתי פגועה ממנו והרגשתי שיש לתינוקת שלי בעיה שהוא לא זיהה.
הילדה גדלה לאט, נמוכה וקטנה, עצבנית ורעבה ולא דיברה אף מילה. לחם או ביסקוויט לא אכלה בכלל. ואז שמתי לב שאין לה תנועה בלשון בזמן הלעיסה, היא בלעה את האוכל,כמעט נחנקה- והקיאה. הילדה סבלה מעצירות קשה מאוד והיה סבל גדול לילדה ולנו לראות בסבלה, וכשהיו יציאות הם תמיד היו מלוות בדם. אף אחד לא הבין למה הילדה לא רגועה ועצבנית כל הזמן.
במסגרת עבודתי בגני ילדים נחשפתי לחומר שד"ר פורר כתב, קראתי כל מילה והרגשתי שזה המקום הנכון (גם אם לא כ"כ בזמן הנכון ) . הגענו עם הרבה חששות, במרפאה פגשנו תינוקות בני יומם ואני אכלתי את הלב למה הגענו כ"כ מאוחר,בתי כבר היתה בת שנה וררבעה חדשים .ד"ר פורר טיפל בילדה במסירות ומאוד הרגיע אותנו.
תוך שלושה ימים הילדה למדה ללעוס לחם, עוף ועוד, ואחרי שבועיים, היא עלתה כמעט 2 ק"ג !
מאז הטיפול היא רגועה, מרוצה, ישנה טוב ולא עצבנית.
היום כשישה שבועות אחרי הניתוק יש לנו ילדה שמחה, מדברת ! - אומרת את כל שמות ילדי המשפחה, יודעת להביע מה היא רוצה, לישון, לשתות... היא עלתה יפה במשקל (לפי מראה ) אוכלת הכל עם מזלג כמו גדולה - עוף, שניצל, ירקות, פרות, לחם..
הרופא נתן לנו תפריט והורה לנו לחזור בעוד 3 שבועות, לא חזרנו,כמובן, הייתי פגועה ממנו והרגשתי שיש לתינוקת שלי בעיה שהוא לא זיהה.
הילדה גדלה לאט, נמוכה וקטנה, עצבנית ורעבה ולא דיברה אף מילה. לחם או ביסקוויט לא אכלה בכלל. ואז שמתי לב שאין לה תנועה בלשון בזמן הלעיסה, היא בלעה את האוכל,כמעט נחנקה- והקיאה. הילדה סבלה מעצירות קשה מאוד והיה סבל גדול לילדה ולנו לראות בסבלה, וכשהיו יציאות הם תמיד היו מלוות בדם. אף אחד לא הבין למה הילדה לא רגועה ועצבנית כל הזמן.
במסגרת עבודתי בגני ילדים נחשפתי לחומר שד"ר פורר כתב, קראתי כל מילה והרגשתי שזה המקום הנכון (גם אם לא כ"כ בזמן הנכון ) . הגענו עם הרבה חששות, במרפאה פגשנו תינוקות בני יומם ואני אכלתי את הלב למה הגענו כ"כ מאוחר,בתי כבר היתה בת שנה וררבעה חדשים .ד"ר פורר טיפל בילדה במסירות ומאוד הרגיע אותנו.
תוך שלושה ימים הילדה למדה ללעוס לחם, עוף ועוד, ואחרי שבועיים, היא עלתה כמעט 2 ק"ג !
מאז הטיפול היא רגועה, מרוצה, ישנה טוב ולא עצבנית.
היום כשישה שבועות אחרי הניתוק יש לנו ילדה שמחה, מדברת ! - אומרת את כל שמות ילדי המשפחה, יודעת להביע מה היא רוצה, לישון, לשתות... היא עלתה יפה במשקל (לפי מראה ) אוכלת הכל עם מזלג כמו גדולה - עוף, שניצל, ירקות, פרות, לחם..
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה